קפה ואני בהפסקה. האם נחזור להיות ביחד? כנראה שלא, והנה הסיבה.
לפני יותר משלושה חודשים התעוררתי והחלטתי שהשגרה הרגילה שלי לבשל כוס ג'ו דבר ראשון בבוקר היא נחלת העבר, והחלפתי את הטקס הזה בפעילות גופנית מוקדמת. לא תכננתי לוותר על קפה במשך שלושה חודשים, זה היה יותר מכך שהתעוררתי עם מוטיבציה לרוץ במקום, אז הקפה נדחק הצידה.כשחזרתי הביתה מהריצה שלי, נאלצתי מיד לקפוץ לשיחת זום לעבודת הבוקר שלי, מכיוון שהשעה הייתה כבר 8:59 בבוקר והשיחה שלי מתחילה ב-9 בבוקר. אני זוכר את היום הזה כל כך ברור כי זה בסופו של דבר היה אחת התחושות הגרועות והשואבות שחוויתי מזה זמן מה.
אחרי השיחה שלי ניגשתי ישר לעבודה וכנראה לא הרמתי את הראש במשך שעות, משהו הרחיק אותי מקפה, אולי זו הייתה כתבה טובה. הייתי כל כך מושקע במחשב שלי ומעולם לא דאגתי לקפה שלי עד שהיה לי כאב ראש דופק שהגיע משום מקום. חשבתי, יכול להיות שזה מתחיל מהמסך במשך שעות ארוכות? ואז חשבתי, אבל רגע, כבר שתיתי קפה?
עלה בדעתי שלא השקעתי זמן לבשל את כוסות הקפה השחור המרובות שלי וקיבלתי משיכות. הרגשתי מכורה. מחשבה נוספת עלתה בי באותו רגע: האם עליי לרפא את כאבי הראש עם הדבר שהתחיל אותו? מעולם לא רציתי שיהיו לי כאבי ראש מייסרים שנגרמים כתוצאה מגמילה מקפאין, וקיוויתי שזה יימשך רק כמה שעות.הייתי כל כך נואשת להכין לעצמי כוס כדי לרפא את כאב הראש, אבל החלטתי לבעוט בו אל המדרכה. הלכתי כל היום ונמנעתי מקפאין. למעשה נאלצתי להסיר את עצמי מעבודה במטבח, וכל מי שהיה בבית שהכין קפה באותו יום נאלץ להרחיק אותו ממני. במשך כל היום ואל תוך הלילה הרגשתי עצבני, מובס וכאב ראש דופק, שנמשך עוד יומיים.
החלטתי לראות מה יקרה אם רק אתקשה ואפסיק עם הקפה.
אני יודע שקפה מגביר את חילוף החומרים, עוזר לך לשרוף שומן, והוכח כמגביר את הסיבולת של ספורטאים. ובכל זאת, זה הרגיש כמו סם ורציתי להתנקות מהצורך בזה. מחקרים הראו שגמילה מקפה עוזרת לך להוריד חרדה (שיכולה לגרום לאכילת מתח) ואפילו עוזרת להוריד קורטיזול בגוף (שאומרת לגוף שלך לאגור שומן בבטן) ומחקרים אחרים מראים שזה יכול לעזור להוריד את לחץ הדם בכמה נקודות. מחקר נוסף על היתרונות של ויתור על קפה מצביע על כך שהוא עוזר להגביר את צריכת הוויטמינים והמינרלים.
לקח כל סנטימטר ממני לא להיכנע ולמזוג לעצמי כוס קפה עוד יומיים כשכאבי הראש שלי עדיין היו כל כך קיצוניים. הסחתי את דעתי עם יוגה ופעילויות מודעות אחרות כמו ריצה איטית או הליכה על החוף. עשיתי ועדיין עושה יוגה דבר ראשון בבוקר והוספתי עוד תרגול אחרי העבודה כדי לתת לגב התחתון שלי מתיחה עמוקה אחרי שישבתי כל היום. חברה שלי המליצה לי לנסות לשתות תה כאלטרנטיבה, וזה הזכיר לי את השותפה הראשונה שלי לדירה בקולג' שהייתה אחת האנשים הכי רגועים שפגשתי, וכל מה שהיא אי פעם עשתה זה לשתות תה כל יום.
אז, ניסיתי לשתות תה כדי להשתחרר מהקפה, אבל התברר שזה נמשך רק כשבוע כי האמת שאני לא ממש אוהב תה, זה לא מספיק עשיר או חזק בשבילי אז זה היה למצוא אלטרנטיבה לא המהלך. הפתרון היה להישאר מחויב כי הצבתי מטרה, תמיד הזכרתי לעצמי למה התחלתי, מה שהיה מועיל בשבועות הראשונים אבל עכשיו אני אפילו לא משתוקק או חושב על קפה כי אני מרגיש הרבה יותר טוב בלעדיו.
מה שלמדתי בשבוע הראשון של ויתור על קפה
במהלך השבוע הראשון ללא קפה, הבנתי כמה דברים. השינה שלי הייתה טובה יותר באופן מיידי. כששתיתי קפה, לפעמים הכוס האחרונה שלי הייתה בסביבות 4 או 5 אחר הצהריים, כשהייתי צריכה דחיפה נוספת של אנרגיה כדי לפגוש חבר לארוחת ערב או לא משנה מה היו התוכניות שלי. אחרי ארבעה ימים שבהם הייתי ללא קפה, ישנתי כל הלילה בצורה מושלמת וישנתי שינה עמוקה יותר. זה היה ממש חשוב עבורי כי אני אחד מאותם אנשים שצריכים 8 שעות שינה מלאות כדי לתפקד כראוי למחרת. ובגלל השינה הטובה יותר, הייתי פרודוקטיבי יותר כל היום. התחלתי את הימים שלי מוקדם יותר (אני עדיין עושה זאת) ואני יכול להישאר ער לפחות שלוש שעות מאוחר יותר ממה שיכולתי קודם. החברים שלי נהגו לקרוא לי סבתא של הקבוצה כשהפיהוק הראשון שלי קרה בשעה 20:00 והייתי מסיים את הלילה לפני 9 בערב. עכשיו, אני מרגיש מצוין בין אם אני הולך לישון בעשר, באחת עשרה או אפילו בחצות, דבר שהיה דבר נדיר.
באותו שבוע בויתרתי על הקפה, חסכתי קצת כסף. גם אני כבר לא חלק מתרבות הקפה אז בכל פעם שחבר מבקש להיפגש בקפה המקומי חנות בעיר, אני אומר, בואי נצא לטייל על החוף במקום, >"
הרגשתי יותר לחות בשבוע הראשון של ויתור על קפה, מה שאולי גם שיפר את השינה שלי. במקום להתחיל את היום עם משקה מייבש, מזגתי לעצמי כוס מים שאחדיר בכל מיני פירות טריים ועשבי תיבול. בגלל שאני מרגישה יותר לחות, אני ערה יותר, ערנית יותר וישנה טוב יותר כי אין דבר גרוע יותר מלהפריע לשינה באמצע הלילה כדי לתפוס את כוס המים על השידה ליד המיטה.
