זה מיועד לגברים. שלום, וברוכים הבאים לשיחה, לקטטה ולפתרון!
ברור שכולם רשאים לקרוא את זה, אך רוב הנשים אינן צריכות להעיר את כל הדרכים בהן מגדר משפיע על הקריירה שלהם.
כי הם כבר יודעים. והם כבר "מבצעים מיליון התאמות" בעולם עובד שלרוב "נוצר על ידי גברים, לגברים", על פי ג'ואן ליפמן, מחברת הספר "מה היא אמרה: מה שגברים צריכים לדעת ( ונשים צריכות לספר להם) על עבודה משותפת , שהייתה סגנית המנהלת הראשית של "וול סטריט ג'ורנל" ובהמשך העורכת הראשית הראשונה ב- USA Today .
לכן המאמר הזה - המבוסס על הספר כמו גם שיחה עם הכותבת - אינו קשור למה שנשים צריכות לעשות כדי לסגור את הפער המגדרי (אם כי בטוח, חלק מהטיפים חלים על כולם). זה קשור למה שגברים - כן, אתם - יכולים וצריכים לעשות כדי להפוך לבני ברית.
3. הסתכל על הצוות בתשלום
אם אתה מנהל שיש לו קול בשכר ומעלה החלטות, "תסתכל על מי שעושה עבודה שווה והאם הם מקבלים שכר שווה?", אומר ליפמן.
זה חל על החלטות שכר ראשוניות כמו גם על העלאות. נשים ואנשים בעלי צבע נוטים להתחיל בשכר נמוך יותר ואז נוטים שלא להיות מסוגלים להדביק, אחת הסיבות שכמה ערים ומדינות אסרו על שאלות בנושא היסטוריית שכר בראיונות.
אם אישה עושה עבודה נהדרת ואתה נותן לה עליית אחוז גבוהה יותר מאחרות, זה נהדר. אבל יתכן שזה לא יספיק אם היא עדיין מפגרת בתשלום הכולל של עמיתים באותה רמה שעושה עבודה דומה. אז וודאו שהעובדים שלכם לא רק מתקדמים, אלא שהם מקבלים פיצוי הוגן יחסית זה לזה.
4. להילחם נגד הפרעות
נשים נקטעות יותר מגברים, אפילו בבית המשפט העליון. גברים ונשים כאחד יכולים לסייע במאבק בתופעה על ידי ניתוק של מפריעים וודא כי נשים יוכלו להשלים את מחשבותיהם בפגישות.
אם אתה בוס, אתה יכול גם ליצור מדיניות. ליפמן מצביע על גלן מצארה, שהנהיג חוק אי-הפרעות קפדני בחדרי הכתיבה של המגן והמתים המהלכים , כדוגמא.
אבל אתה לא צריך להיות הבוס כדי לעשות את ההבדל, אומר ליפמן. "צריך לתת סמכות לכל אחד להפריע למפריע."
5. הגבר את קולות הנשים והתרברב בהן
אפילו כשנשים מסוגלות לשתף את רעיונותיהן, לעיתים קרובות עמיתיהם מתעלמים מהם או חוזרים עליהם ומקבלים את הקרדיט.
אם אתה רוצה לעזור, עשה את מה שעשו נשות ממשל אובמה. כשאתה שומע את עמיתך חולק רעיון נהדר, חזור עליו ונתן לה קרדיט. ליפמן מציע משהו כמו: "אוי קלואי אני אוהב את הרעיון שלך."
6. לגוון מועמדים ומראיינים
"אתה זקוק לצוות מועמדים מגוון, כולם צריכים להבין את זה", אומר ליפמן. אבל "זה לא מספיק", היא מוסיפה. "אתה צריך לגוון גם את האנשים שעורכים את הראיונות."
הבטחת המראיינים היא מגוונת עשויה לעזור להפחית את הנטייה להעסיק אותם סוגים של אנשים ולמנוע את הנמקת "לא התאמה תרבותית" שיכולה להיות מושפעת מהטיות מרומזות. יש סיכוי טוב שזה גם יהפוך את המועמדים המגוונים לנוחים יותר ויש סיכוי גבוה יותר לקבל עבודה.
7. תנו לנשים לקבל את החלטותיהן
וודאו שתכללו תמיד נשים בשיחות על העתיד שלהם. זה נשמע מובן מאליו, אבל "תתפלאו באיזו תדירות הם פוסלים", כותב ליפמן, "לא בגלל שיש איזושהי קונספירציה סקסיסטית מרושעת, אלא מכיוון שהבוסים מניחים הנחות לגבי נשים שהם ממעט לעשות בקשר לגברים."
אל תניח שאישה לא תרצה לנסוע, לזוז או לקחת על עצמה יותר אחריות מכיוון שיש לה ילדים צעירים. ליפמן כותב שהתגובה להערה כזו צריכה להיות תמיד "בוא נשאל אותה. תן לה לקבל את ההחלטה. "זה נכון גם אם היא אמרה לא בעבר.
8. להתמודד עם הדמעות ולתת להם משוב
נשים בוכות לפעמים במשרד. זה פשוט קורה.
"כשאני נפגש עם מנהלים ברחבי הארץ - שואל גברים מה הכי מפחיד אותם בקולגות שלהם - הם כמעט בהכרח מזכירים דמעות", כותב ליפמן.
מה שהם לא מבינים, היא מסבירה, הוא שדמעות אלה אינן סימן של עצב, אלא אחת של זעם ותסכול - אותם רגשות שגברים היו מביעים בצעקות. כתוצאה מכך, חלק מהמנהלים הגברים חוששים להעניק לנשים ביקורת ופידבק בונה.
"כך שנשים לא מקבלות את ההדרכה שהן צריכות להתקדם", כותב ליפמן. "אם אתה מנהל, בדוק את ביקורות העובדים שלך כדי לוודא שאתה מעריך גברים ונשים באופן שווה."
9. הפגינו כבוד
"הבוסים נמצאים במקום טריק במיוחד", אומר ליפמן. "יש גברים מסוימים שפשוט יש להם בעיה להתמודד עם אישה שהיא בוס", אומר ליפמן. "גברים מנסים להכניס אישה לתפקיד מוכר", היא מוסיפה. אבל "היא הבוס שלך, לא אמא שלך. אתה לא יכול להפוך לילד בן 12 ולגלגל עיניים. "
אבל זה לא תמיד כל כך בוטה. בספרה, ליפמן מצביעה על מחקרים ש"מצאו שגברים זוכים לכבוד יותר מנשים - גם אם הם מחזיקים באותה המשרה בדיוק . "כלל אצבע טוב, לדברי ליפמן, הוא" אם לא היית אומר את זה לגבר אתה בטח לא רוצה להגיד את זה לאישה. "
נשים מסתגלות זה מכבר לסביבות עבודה ממרכזיות גברים ונקטות צעדים למאבק באי-שוויון. כעת, "גברים נוספים מצטרפים אלינו ומרחיקים את המתח המגדרי כדי לעזור לנו לסגור את הפער", כותבת ליפמן במסקנה.
וזה דבר טוב, מכיוון ש"נשים לא מתכוונות לפתור את הבעיה הזו לבד. גברים צריכים לראות בכך גם את הנושא. "
