כמו כמעט כולם, אני מוצאת את עצמי לעתים קרובות מתבכיינת כי אין מספיק שעות בכל יום נתון. כל בוקר, אני אשב ליד המחשב שלי, אבט מבט חטוף אחד ברשימת המטלות שנמתחת מולי, ומהר מאוד אמצא את עצמי נפגש עם אותה תחושת אימה שאין סיכוי שאשיג אי פעם את הכל בוצע.
כמובן שניסיתי כמיטב יכולתי לזהות פתרונות אפשריים למחסור בזמן הקבוע לכאורה שלי. הייתי מתעורר מוקדם יותר או עובד אחר כך. הייתי משתמש בשיטת פריון כמו טכניקת פומודורו. הייתי מסדר מחדש את רשימת המטלות שלי. הייתי עובדת דרך ארוחת הצהריים.
ובכל זאת, עדיין מצאתי את עצמי עם אותה בעיה: מעולם לא היה מספיק זמן.
ברגעים מלחיצים אלה, תהליך המחשבה שלי תמיד היה זהה. "מה הבעיה שלי?" הייתי חושב לעצמי כשהייתי בוהה בסגל הארוך הזה של משימות לא גמורות, "אני באמת צריך למצוץ לנהל את זמני."
נשמע מוכר?
לאחרונה קראתי את המאמר המעורר המחשבה הזה שכתב צ'רלי גילקי, בו הוא מזכיר כי רעיון ניהול הזמן עצמו הוא באמת מושג פושט רגל.
"אפשר לנהל כסף. אנשים יכולים להיות מנוהלים. ניתן לנהל לוחות זמנים. ניתן להסביר רק זמן, "הוא מסביר ברהיטות ביצירה.
הוא ממשיך ומסביר כי לאנשים שמאמינים לעצמם יש בעיות בניהול זמן יש בעיות ניהול עדיפות. אין מצב שהם אף פעם לא יתנו לעצמם יותר שעות ביום - לכן הם צריכים להשתפר בקביעת המשימות והמטלות שאמורות למלא את המרחב המוקצב.
אני בטוח שכולנו יודעים שנאמר הרבה יותר קל מאשר לעשות זאת. אז, גילקי מציע גם מספר שאלות בהן תוכלו להשתמש בכדי לעזור לעצמכם לזהות טוב יותר את סדר העדיפויות שלכם. וגם אחד במיוחד הדהד אותי. זה היה זה:
מה חשוב עכשיו?
זו שאלה פשוטה מטעה - ובכל זאת, שאלה שקל לה לאבד ממנה כשאנחנו מנסים לדרוך מים לאורך ימי העבודה שלנו.
יש להודות, אני אשם (כפי שאני בטוח שגם שארכם!) בכך שלא בהכרח התמודד עם הדברים לפי רמת העדיפות שלהם. אני אתחיל את היום שלי במשימות חסרות דעת כמו פינוי תיבת הדואר הנכנס שלי - כאשר המאמר שצפוי להגיע בסוף היום אמור להיות ראשון.
יתר על כן, דברים שאינם בהכרח רלוונטיים או בעלי חשיבות קיצונית, מנדנדים את דרכם למקום ברשימת המטלות שלי ונשארים שם. הם לא צריכים להיעשות היום - או אפילו מחר - ובכל זאת אני מעיבה על התפיסה שלי לגבי סדרי העדיפויות שלי על ידי הקצאת חשיבות כוזבת.
בימים האחרונים השתמשתי בשאלה זו כדי לנטרל את הנטיות הטבעיות הללו ולעזור לי להבין טוב יותר היכן אני אמור למקד את תשומת ליבי ואת זמני. אפילו הגעתי כל כך רחוק כדי לקחת מדגיש לרשימת המטלות שלי כדי לשלוף את אותם פריטי חובה שאחרים ייקברו.
אני שמח לומר שעד כה הדברים התקדמו. המשימות הבכירות הללו עטופות בסוף כל יום, ומשאירות אותי להרגיש מושלמת ומעל דברים - ולא לחוצה ומרופטת.
לכן, אם אתה מוצא את עצמך מתלונן לעתים קרובות על בעיית ניהול הזמן הנתפסת שלך, אני ממליץ לך לנסות את המאמר של גילקי ואת האסטרטגיה הזו. לא, לא הצלחתי להשיג את עצמי ממש שעות נוספות ביום - אבל זה בהחלט מרגיש ככה.
