אני משתמש בפייסבוק ותיק, ולמרות שהסיבות שלי להיות בו והדרכים שאני משתמש בו התפתחו לאורך השנים, מעולם לא שקלתי את זה בהנפקות הרשת שלה עד לאחרונה. לשם כך מיועדת לינקדאין, ובמידה פחותה, אך פחות ניתן לטעון, טוויטר. אז כשהעורך שלי הציע לחקור קבוצות FB מקצועיות ולראות מה היה שם בחוץ, הסכמתי לזה מייד. סיקרן אותי אולי לגלות עולם חדש ומרגש בין כל תמונות החתונה, עדכוני החיים האישיים והמזכרים. יכול להיות שזה יכול לעזור לקריירה שלי - ולא רק להסיח את דעתי מזה כשתיייגתי בתמונה?
מתחילים
המחקר שלי התחיל במשרד שלי ושמחתי לגלות שכמה מעמיתיי היו בעלי חוויות שהיו פתוחים לדון בהן. ארין גרינוואלד, עורכת בכירה לתוכן ממותג כאן ב- Muse, עזרה לי להתחיל בהזמנת אותי לזוג הקבוצות הסגורות אליהן היא שייכת (Dreamers // Doers ו- NYC Tech Ladies) ואז התיישבה איתי לדבר עליה מעורבות מקצועית איתם.
כשגרינוואלד הזכירה כיצד הקבוצות שלה משמשות כמוצא מקורות גדול, היה לי רגע "אהה!". יותר ויותר לאחרונה, אני מוצא את עצמי משתמש בסטטוס שלי בכדי לקבל תשובות לכל דבר, החל ממאמרים שאני כותב ועד המלצות על מסעדות מקומיות. רק לאחרונה יצאתי לשיחה ושאלתי את מי יהיה מוכן לדבר איתי על קטע שכתבתי על תכנון חתונה בזמן שאתה נמצא בשעון. תיארתי לעצמי יחד עם כמה רעיונות ברורים (בדוק אם יש רעיונות להגדרת טבלאות), הייתי מקבל כמה טיפים פחות ידועים וחכמים למשימות רב לאירוע שעלול להיות מסורבל, תוך השארת עובד פרודוקטיבי. במקום זאת שמעתי צרצרים - אלא אם כן אתה רוצה לספור את דודה שלי, שלא הייתה בדיוק קהל היעד שלי.
רשת חדשה
הקבוצות שינו את הדרך בה גרינוואלד השתמש במוצא המדיה החברתית הפופולרי. מלבד המקור לקהל, גרינוולד משתמש בהם למטרות רשת. כעורך תוכן ממותג, שהוא תחום שצומח במהירות, אך עדיין יחסית יחסית בכת העריכה, גרינוולד מעריך את הפגישה עם עורכי תוכן ממומנים אחרים. ארוחת הבוקר האחרונה לעורכי המותג עליהם נודע גרינוואלד דרך פוסט של חברת Dreamers // Doers הייתה דרך נהדרת עבורה ליצור קשר עם אנשים בתעשייה שעושים דברים דומים. היא אולי מכנה את עצמה מופנמת, אבל על ידי כך שהיא מוצאת את עצמה שם ופגישה עם אנשים חדשים, היא כבר היא הצלחה ברשת.
אך מפגשי קהל ומפגשים אישיים אינם הדברים היחידים המוצעים. קבוצות מסוימות מספקות פורומים לשאלות פתוחות, כך שאם אתה מת ללמוד על ענף חדש או כיצד לבצע שינוי בקריירה, זה יכול להיות מקום טוב להתחיל בו. קבוצות אחרות מכוונות למחפשי עבודה. עבור רבים המחפשים עבודה כפרילנסרים, הזמנת הזדמנויות עבודה היא ברכה, והסיבה העיקרית - או אפילו היחידה - להצטרף לאחת מהקהילות הללו. התאמץ במשרות מספיק דרך ההסברים, ואתה בדרך לבניית קורות חיים חזקים.
למעשה, מכיוון שרבות מהקבוצות הללו הן פרטיות, אתה עלול לראות את האמינות שלך עולה בעיני המעסיקים הפוטנציאליים אם אתה חבר ברשימה הקטנה והבלעדית האלה.
אפשרויות חיפוש עבודה ומעבר לכך
עורך הסרטונים של מוזה, דניאל זנה, דיבר איתי על חווייתו לפני מוזה במציאת עבודה בתשלום דרך קבוצות טלוויזיה ועריכת סרטים שונים: אנשי טלוויזיה בניו יורק, עריכת סיפורי סוויטה ועורכי הוויוויד של פייסבוק (למנות רק כמה מהקבוצות שקיימים בענף זה). מלבד מציאת הקבוצות שימושיות להנחתת הופעות פרילנסרים לטווח קצר, זאנה העריכה את האשראי שבא להיות חלק ממסד מבוסס. לפעמים, כשאתה מחפש עבודה, זה יכול לעזור להפיל ארגון שאנשי התעשייה יזהו.
אחד הדברים המגניבים בזה (מלבד המספר העצום שבהם, שיכולים להודות, להיות מדהימים) הוא איך יש משהו לכולם. לא משנה באיזה ענף תפקידים אתה נמצא או מסלול קריירה שאתה מעוניין בו או שאתה מעוניין לחקור אותו מחדש, אני בטוח שאתה שם בחוץ.
צוות אחד של המוזה, ג'יימס מאייר, שיצר משחק קלפים בשנה שעברה בעזרת קמפיין של Kickstarter, פנה לקבוצות המקצועיות של פייסבוק לקבלת מידע ותכנון שיווקי על יצירה ומכירה של משחקי לוח / קלפים. הוא לא בהכרח היה צריך לפגוש מישהו בקפה, והוא לא חיפש הזדמנויות תעסוקה; דרך הפעולה שלו הייתה קבלת פרטים בנושא מאוד ספציפי. לדבריו, לכל אחת מהקבוצות (הגילדה למעצבי המשחק, עיצוב אמנות השולחן, קיקסטרטרים השולחן) יש כמה אלפי חברים, אם כי "רוב האנשים, " הוא מציין, "אני עצמי כלול, הם בדרך כלל משקיפים פסיביים." הם עשויים להיות פסיביים, אבל הם לומדים תוך כדי גלילה וקריאה. מאיר אומר כי "הקבוצות משמשות משאבים מצוינים לענות על כל שאלות על חוות דעת מקצועיות, אך אין הרבה קהילה מעבר לכך."
יצירת קהילה
הרעיון הזה של קהילה, לעומת זאת, תלוי לחלוטין בקבוצה כפי שאני מבין אותה. אם אתה רק רוצה כמה תשובות לשאלות בוערות בנוגע לתקנות משחקי לוח בארצות הברית, אתה כנראה לא מחפש את החברותא וההתקשרויות הטמונות ב- NYC Tech Ladies. מייסד הקבוצה הזו, אליסון אספוזיטו, יצר את המרחב המקוון בחלקו הגדול בגלל חוסר קהילה. אספוזיטו מציין שככל שהטכנולוגיה היא עדיין תחום שנשלט על ידי גברים, לרוב נשים העובדות בענף הן האישה היחידה בצוות שלהן, הן "לא מוקפות מספיק נשים בעבודה", אומרת אספוזיטו, ומכירה בכך שבעוד ש"עבודה עם גברים יכולים להיות גדולים … מערכות יחסים עם נשים הן כל כך יקרות ערך. "חברים ב- NYC Tech Ladies סייעו אחד לשני למצוא מקומות עבודה ואף יצרו חברויות מחוץ למרחב הקריירה. "אני למעשה מופנם סופר ומעולם לא חשבתי שאנהל קבוצת רשת, אבל זה כל כך נהדר לחבר בין אנשים", מודה אספוזיטו.
תהיתי לגבי הקבוצה הפרטית לעומת הציבורית. האם משהו בהזמנה בלבד אינו מעיד על בלעדיות מסוימת? סוג של קליקה? זו לא הכוונה של אספוזיטו, ואחרי ששמעה את הנימוקים שלה להגדרת הפרטיות של הקבוצה - "אני לא רוצה להיות הרחקה, זה רק שאני רוצה לשמור על הקבוצה רלוונטית" - הבנתי שזה כנראה המקרה עבור הרבה המייסדים או המנהלים.
פרטי חברות
אם אתה מוצא קבוצה שאתה רוצה להצטרף והיא אינה פתוחה לקהל, יש לך כמה אפשרויות. ראשית, אני ממליץ לשאול. העורכת שלי הזמינה אותי לקבוצה של סופרות הנשים Binders Full of Women, וזה כנראה הייתי מתקשה להשיג כניסה בלעדיה: אחרי שהוזמנתי, תויגתי בפוסט שהופנה לחברים חדשים אחרונים. זה הסביר את מדיניות הארגון וקבע בבירור שכדי להמשיך כחבר בקבוצה, עלי להגיב לפוסט המתויג באישור שהבנתי את התקנות והתקנים.
שנית, אם לשאול מסביב לא מסתיים בהרבה לידים, תוכלו למצוא אותם בעצמכם. כשאתה בעמוד הראשי שלך, לחץ על "קבוצות" בתפריט השמאלי. כפי שאתה בטח יודע, אם אתה כרגע חבר באף אחד מהם, הם יופיעו כאן בטופס רשימה. זה גם המקום בו תוכלו לחפש כאלה שמתאימים לאינטרסים שלכם. בהתבסס על הפעילות וההתנהגות שלך בפייסבוק, תראה אפשרויות מוצעות, אפשרויות מקומיות ואפילו כאלה שחבריך מעורבים.
אם יש כאלה שתמצא במיוחד משכנע ונראה בצד הקטן (המספרים משתנים מאוד, אך The Fetch, קבוצה הכוללת אוצרות אירועים עולמיים, בה אנשים משתפים לעתים קרובות מאמרים, מונה בערך 200 חברים; לעומת זאת, ל- Dreamers // Doers יש 2000), אולי תרצו לשלוח הודעה בהתאמה אישית לרכז או לאדם המנהל, אם תוכלו לברר מי זה על ידי חיפוש בדף הראשי. אם אינך יכול לגייס את המידע מהדף המצומצם של הקבוצה המופיעה בפני הציבור, תוכל לנסות לפנות לאחד מחבריה באמצעות הודעה פרטית בפייסבוק. אתה אף פעם לא יודע מתי אתה יכול ליצור קשר עם מישהו שיכול לעזור.
ברגע שתמצא קבוצה או שתיים שמתאימות לרשת שלך ולצרכי הקריירה שלך, הצעד הבא שלך נכנס לשיחה. זה לא אומר שאתה נותן לזה להיות מציצת זמן. גרינוואלד אומרת שלוקח שעה לערך פעם בשבוע כדי לסרוק את ההזנות בקבוצה ולבדוק את האחרונה. אתה צריך לראות מה חל עליך - אם זו שאלה פתוחה עם המון הערות חברים או ארוחת בוקר של יום חמישי עם אנשי התעשייה.
עם זאת, עבור אספוזיטו, המרכיב הלא מקוון במפתח: "באופן אישי אתה מתחבר לחיבור שהוא כה רב יותר, כמעט ואין תחליף לזה." המפגש הראשון של ניו יורק טק טיז לנשים, כולל כ -15 איש. הרשימה נמצאת כרגע בכ -300, וזה די מרשים. ובגודל זה, יש המון הזדמנויות לעשות רושם. אנשי הקשר שתפגשו דרך רשת מזדמנים וכיפית לכאורה זו עשויים בסופו של דבר להוכיח אתכם הכרחיים כשאתם בונים את הקריירה, מחליפים משרות ומקדמים את דרכם להצלחה.
כמו ברוב הדברים, קבוצות הפייסבוק המקצועיות לא מתכוונות לאחוז בידך או להגיש לך הזדמנות על מגש כסף. אתה הולך לצאת מזה מה שאתה מכניס לתוכו.
