אם אתה אחד מאותם אנשים שיודעים מה אתה עושה בכל עת, אל תהסס להפסיק לקרוא. יש לך כנראה פגישה, פרויקט או צוות שזקוק לתובנה המושלמת שלך שלא מצליחה.
במחשבה שנייה, אולי כדאי להסתובב. מכיוון שאיש - ברצינות, אף אחד - לא יודע מה הם עושים 100% מהזמן.
למעשה, תסמונת "אין לי מושג מה אני עושה" היא משהו שכמעט כולנו יכולים להתייחס אליו. הפחד העמוק כי באמת צריך שיהיו לך דברים ממוינים לפי עכשיו, והאם לא יהיה זה נהדר אם מבוגר אמיתי יבוא לך מה אתה צריך לעשות, הוא לעתים קרובות בלתי ניתן להשגה.
למרבה הצער, גם אם זה ספורדי, זה מוביל לסוג של ספק עצמי מפשט ביטחון שיכול באמת להשפיע לרעה על חייך המקצועיים. מכיוון שהייתי מנחש שאינך רוצה לנחש שנית את כל מה שאתה עושה בעבודה שלך, זה הזמן המושלם ללמוד כיצד להתמודד עם זה. קדימה, שלוש דרכים להילחם במחשבות הפוגעות.
1. תפסיק לחשוב שכולם אחרים מסומנים אותו
לשבת בעבודה ולהרגיש כאילו כולם יודעים בדיוק מה הם עושים יכולה להיות גסה. יש את האדם שתמיד נראה שהוא מנהל פגישות נהדרות, הקולגה שתמיד מוכנה לקבל החלטה ולהפגין אנשים סביב זה, ואת העובדת שתמיד נראה שהיא מוצאת דרך למצב קוצני ונוחתת על תוצאה סופית נהדרת.
כן, לפעמים זה מרגיש שכולם טובים יותר במה שהם עושים מכם. אבל נחשו מה? הם לא.
לחשוב שלכל הקולגות שלך יש להבין את המשחק המקצועי כולו זו לא תחושה קלה להתמודד איתה. להשוות את עצמך לאחרים ולדאוג שאתה לא מסתדר רק עומד לעכב אותך בעבודה ולפגוע בביטחון שלך.
אז נסה זאת: בפעם הבאה שאתה שם לב לעצמך תוהה מדוע נראה שכולם טובים ממך, פשוט שאל את עצמך "איך זה משרת אותי?" ואז חפש מחשבה חיובית, כזו שמעבירה את דעתך המדאיגה. דרך חשיבה חדשה זו יכולה להיות "כולם עושים הכי טוב עם מה שיש להם" או משהו בקווי "אני לא צריך להשוות את עצמי לאחרים יותר." חפש משהו שמביא את ההפסקות לשלילה כלפי מטה ספירלה.
2. תפסיק להאמין שאתה צריך להבין את הכל
כשאני מתחיל לכתוב מאמר, פשוטו כמשמעו אין לי מושג לאיזה כיוון אני הולך. אני מתחיל עם דף ריק, הכותרת מתנשאת גדולה בראש כל החלל הלבן ההוא. ואז אני פשוט כותב. אני לא יודע איפה זה ייגמר. אני לא תמיד יודע מה תהיה הנקודה שלי. לעזאזל, אני אפילו לא יודע אם עד שאסיים, זה יהיה יותר מאשר ערימה של סיבובים לא עקביים.
אבל אתה יודע מה? טופס משפטים. הבחנות לובשות עור וגידים. רעיונות זורמים. אני אולי לא אגיע לסימן כל פעם, אבל אני סומך על עצמי עם הדף הריק הזה, ואני מרשה לעצמי לראות לאן זה לוקח אותי, וזה בהכרח לוקח אותי לאנשהו. והנה העניין - זה לא נכון שלדעת מה שאתה עושה כל הזמן זה טוב יותר מאשר לא לדעת.
ביצוע דברים שלא עשיתם בעבר - השגת אחריות רבה יותר, הובלת צוות, התחלת עבודה חדשה במקום חדש, החלפת קריירה, הקמת חברה או אפילו סתם אתר, קבלת פרויקט חדש ומורכב ומפחיד - דורש מסוים כמות אי וודאות, אחרת אתה פשוט שוטף וחוזר על עצמו עד שהמוח שלך מתנון בתא שלך.
להיות מוכן להבין דברים כשאתה הולך ולהתמודד עם מכשולים חדשים בסקרנות זה איך שאתה לומד וצומח. ככה אתה יוצר ערך אמיתי.
ובכן, בפעם הבאה שתדאגי שאתה דפוק אם אתה לא יודע בדיוק מה אתה עושה, שאל את עצמך, "אם לא הייתי צריך לקבל את כל התשובות, מה הייתי עושה הלאה?" ואז לפעול בהתאם.
3. תפסיק לחשוב שייגמר לך
אחד הפחדים הגדולים להרגיש כאילו אתה פועל בוודאות של פחות מ 100% הוא דבר קטן שנקרא תסמונת אימפוסטר. אתה דואג שהבוס שלך יתקשר אליך למשרדה וייתן לך פיצול של כל הדרכים שהתקלת בהם וכל הדרכים בהן אתה מתקשה. אתה חושב שכשאתה משלים את העבודה הזו כולם יסתובבו ותוהים איך לעזאזל בילית את זמנך, או גרוע מזה, תצחק אותך מהחדר. אתה חושש שקולגות שלך יצטרכו לאסוף את הרפיון שלך ולתייג לך את החוליה החלשה במכונה.
לדאוג שאחרים יגלו שאתה הונאה, תגרום לך להתרוצץ במעגלים תוך ניחוש חוזר של כל מהלך, ותעשה את העבודה שלך פשוט במאמץ לסמן את התיבות ולרצות את כולם. וזה, כפי שאני בטוח שאתה יכול לראות, לא דרך נהדרת לבזבז את זמנך.
במקום זאת, מה דעתך לשים לב בפעם הבאה שאתה חשש שיגלה אותך ולשאול את עצמך, "מה הייתי עושה עכשיו אם הייתי במיטבי?" מכיוון שכשאתה במיטבך זה פשוט אומר שאתה מאמין בעצמך לעשות את הצעד הבא בידיעה שאתה כבר מספיק טוב לעשות את זה.
לחשוב "אין לי מושג מה אני עושה" זה לעיתים רחוקות נכון, או לפחות, זה לא מה שחשוב. זה בסדר אם לא תמצאו את הכל - לא סביר שאפילו לבוס שלך יש את כל התשובות. מה שכולם עשויים לחשוב או להגיד לא אומר כלום. ביטחון הוא היכולת לבחור את ההתנהגות שלך באמון מרומז, כך שגם אם אתה עושה משהו בפעם הראשונה, כמו לנהל צוות או להקים חברה, האמונה וההכרה שלך ישא אותך. אם לא תטעו בדרך או לא (ותעשו טעויות כי זה טיב החיים), לא העניין.
מה שחשוב זה לתת לו את הצילום הטוב ביותר שלך, ללמוד ממה שקורה, ואז לבחור את הבחירה הבאה שלך על בסיס ידע ומודעות חדשים.
לעשות כמיטב יכולתך זה מה שקובע. אם אתה יכול לעשות את זה, תפסיק להתגבר על כך שלא תדע מה אתה עושה.
