זה יהיה די נחמד אם תוכל להצמיד את האצבעות ולקבל את מה שרצית, ממש ככה - להיכנס לכושר, לנחות קידום, לסיים 20 ספרים.
אבל, ככל שהחיים מתנהלים, זה לא עובד ככה. שינוי לוקח זמן - כושר בכושר פירושו התחייבות לכל החיים לשינוי התזונה והפעילות הגופנית שלך, קבלת קידום דורשת עבודה קשה ושקדנות, וגימור 20 ספרים דורש, ובכן, באמת לשבת ולקרוא.
ברגע שאנו חושבים על גורם ה"זמן "זה מתחיל להטריד אותנו. אנחנו מתחילים להיות חסרי סבלנות, נוהגים להרגל את עצמנו במשך שבוע, ומוותרים כשזה מתקשה מדי ולא נראה שיש שיפורים.
אז מה דעתך לשנות את הלך הרוח שלנו? אני לא מציע שנוותר על התקווה להגיע אי פעם למטרות הגדולות הללו. אני רק אומר שאנחנו נהיה יותר סבלניים באופן פיתוחנו של ההרגלים שלנו.
וג'יימס אלטוצ'ר, סופר ומשקיע, פרסם פרספקטיבה די מדהימה על קווורה.
העצה שלו? פשוט עשה 1% יותר טוב בכל יום:
מה המשמעות של 1% ביום? שום דבר באמת. זה פשוט אומר להשתפר בכל יום. קשה לכמת. אבל הדבר החשוב לדעת הוא: 1% טובים יותר בכל יום, מורכבים, טובים יותר ב- 3800% בכל שנה. 1% יותר גרוע בכל יום, מורכב, פירושו שאתה מאבד 97% מערך בכל שנה.
3, 800% טובים יותר? כשאתה מנסח את זה ככה, האם זה לא גורם לשינויים הקטנים האלה להיראות חשובים כל כך הרבה יותר? למען האמת, נראה כמעט טוב מכדי להיות נכון, כי מאמץ מינימאלי על בסיס יומי יכול להביא לתפוקה כה גדולה. אבל כשאתה מפרק את זה, זה בעצם לא.
אז, כפי שהוא שואל, איך בדיוק נראה לעשות קצת יותר טוב בכל יום? ובכן, בואו נחשוב על הקידום הזה. אולי מחר אתה תופס קפה עם מישהו שמעליך ומדבר על תהליך שנראה כאילו הוא נע לאט, כך שלמחרת אתה עושה סיעור מוחות פרויקט חדש שיכול לייעל אותו. למחרת אתה מבקש מעובד לעבודה משוב על הרעיון שלך. וכן הלאה וכן הלאה.
בטח, מאמץ זה עשוי לקחת חודשים, אפילו רוב השנה, להכרה. אבל זה מאפשר לך לראות שיפור משמעותי שלא נראה כל כך עתיר עבודה להגיע אליו.
במקום להתמקד במטרה הסופית, או בזמן שלוקח להגיע לשם, בואו נתחיל להתמקד באחוזים הקטנים שאנו מוסיפים כל יום. לא רק מכיוון שזה קל פי עשרה מהאלטרנטיבה, אלא מכיוון שבטווח הארוך היינו עושים עבורנו את ההבדל הרבה יותר מזה - כל עוד אנו דבקים בזה.
