נשמתי נשימה עמוקה וחייגתי למספר של מנהל הגיוס שביליתי בשבועות האחרונים בראיונות איתו. היא ציפתה לשיחה שלי - וציפתה שאקבל את הצעת העבודה.
אבל לאחר שיקול דעת זהיר הגעתי למסקנה שזה לא מתאים לי. לכן, דחיתי את ההצעה לחכות למשהו טוב יותר.
אל תבינו אותי לא נכון, זו לא הייתה החלטה קלה. רציתי נואשות לעזוב את החברה בה הייתי. והבחירה הזו פירושה שאצטרך להישאר שם עוד זמן. אצטרך לחזור לכיכר אחד מצוד העבודה - סורק באינטרנט לפתחים, להתאים את קורות החיים שלי ולהשתתף בראיון אחרי ראיון.
אבל בסופו של דבר לא התחרטתי - כי כמה שבועות אחר כך קיבלתי תפקיד שאני אוהב בחברה מדהימה.
מה שלמדתי מהניסיון הזה הוא זה: זה מפתה לקבל את ההצעה הראשונה ולהיעשות איתה. אבל אם משהו לא מרגיש נכון, הדבר הטוב ביותר שלך הוא לדחות אותו. אך שוב - נאמר יותר מאשר נעשה. אז כדי לעזור לך לדעת אם מדובר רק בכפות רגליים קרות או אם כדאי לך להקשיב לתחושה המנדנדת הזו במעי שלך - שאל את עצמך את שלוש השאלות האלה
1. מה מעכב אותי?
יש דברים - כמו משכורת - שיכולים להיות במשא ומתן, אך לעתים קרובות אחרים (כמו מי היית מדווחת אליהם) אינם כאלה.
אם אתה מרגיש לא בנוח לקבל, כתוב את כל הסיבות שמונעות ממך לקפוץ פנימה. ואז, דרג כל פריט לפי כמה שהוא חשוב לך, ואם אתה חושב שניתן יהיה לנהל משא ומתן על זה.
לדוגמה, הרשימה שלי כללה "לחברה אין תקציב לטכנולוגיית תקשורת חדשה." זה היה עניין גדול עבורי שישפיע על עבודתי מדי יום. כמנהל תקשורת לא רציתי להתחייב לארגון שלא יכול היה לבצע שיפורים בתשתית השיווק הדיגיטלית שלהם.
כמובן שאם רק מפרטים את החסרונות, אפילו עבודה שאולי תרצו תיראה כמו בחירה איומה. אז לאחר שתעמיק בכל מה שנותן לך הפסקה, צור רשימת מקצוענים והשווה גם ביניהם. אם רשימת ה"לא "אינה סתם ארוכה יותר - אלא היא בעלת פריטי עדיפות גבוהה יותר - ירידה עשויה להיות הגיונית.
2. האם תפקיד זה מקרב אותי ליעדי הקריירה שלי?
אני יודע. שאלה זו מעורפלת מפני שאתה צריך לדעת מהן יעדי הקריירה שלך. אבל לפני שאתה נבהל, שמע אותי: אני לא מבקש תוכנית חמש שנים מפורטת, אלא היכן אתה רוצה להיות שנה מעכשיו. התשובות הן אינסופיות - לעלות בסולם התאגידי, לקבל תואר חדש ומפואר, להפעיל את הופעת הצד שלך, לקחת פסק זמן לנסוע או להרוויח מספיק כסף כדי לעבור מבית ההורה. אין תשובה נכונה או לא נכונה, אבל אתה צריך לקבל תשובה.
ברגע שתזהו זאת, עליכם לשאול את עצמכם אם נקיטת עמדה זו תקרב אתכם למטרה זו.
לדוגמה, רציתי לעלות בסולם - ובמהירות. אבל כששאלתי על כך בראיון, יכולתי לדעת שהיו מעורבים הרבה צעדים והרבה בירוקרטיה, כדי שלא אוכל להגדיל את הקריירה שלי בקצב שרציתי. זה היה מפסק עסקות עבורי, וזה חלק ממה שהוביל אותי להחלטה לדחות את ההצעה.
אתה רוצה למצוא משרה שמתאימה לאישיות שלך
… אז למה שלא תסתכל על כל החברות המדהימות שמעסיקות עכשיו?
3. האם אני נרגש מהמשימה?
כשאתה נלהב ממשימת הארגון, תהיה לך יותר דחף והתלהבות, שמשפיעים על כל ההיבטים של יום העבודה שלך. שניכם יצרניים יותר ובעלי מוטיבציה רבה יותר לבצע את העבודה שלכם.
אבל אם אתה לא מאמין במה שאתה עושה, אתה תחשב את הדקות עד שתפסיק זמן בכל יום.
שאלה זו היא לרוב הרלוונטית ביותר כאשר תיאור התפקיד מושלם לחלוטין - אבל יש משהו שמעכב אותך. אתה שואל את עצמך מדוע אתה לא מתרגש לעשות בדיוק את מה שחיפשת כל יום ואז אתה מבין שזה בגלל שההשפעה הגדולה יותר הזו חסרה.
יש אנשים הרואים בעבודתם אמצעי לתשלום משכורת - וזה הכל. אבל אם זה לא אתה, זה יכול להיות מה שמעכב אותך מלומר כן.
סיפור ארוך קצר: אם אתה יכול להרשות לעצמך להגיד לא, וזה מה שהבטן שלך אומרת לך לעשות, אל תפחד לעשות את זה. בעוד שצוד העבודה יכול להרגיש ארוך, אין סופי ואפילו חסר סיכוי בימים מסוימים - אני מאמין שיש עמדה מושלמת בשבילך, מכיוון שהיה בשבילי.
דחיית ההצעה הראשונה שקיבלתי והחזקתי לטובה הייתה ללא ספק ההחלטה הנכונה מכיוון שבסופו של דבר נחתתי עבודה ממלאת שאפשרה לי להגדיל את הקריירה שלי בעבודה מאתגרת ומתגמלת.
