Skip to main content

3 שאלות שכדאי להפסיק באמת לשאול את עצמך

השינוי - מתורגם לעברית (אַפּרִיל 2025)

השינוי - מתורגם לעברית (אַפּרִיל 2025)
Anonim

עבודה זה דבר מצחיק כשחושבים על זה.

אתה לומד ומתאמן כדי שתוכל לנחות עבודה בבניין עמוס זרים. אתה מבצע משימות כל היום שלא היית עושה בדרך כלל. לעתים קרובות זה מרגיש שאתה צריך להיות שם, וגם אם אתה אוהב את העבודה שלך, יש סיכוי חזק שתעדיף להיות במקום אחר לעשות משהו יותר כיף.

זהו מבנה די מוזר להיכנס אליו ועצם היותו חלק ממבנה, היררכיה ומשטר של מישהו אחר מעלה שאלות. שאלות שיכולות בהחלט להוביל למאבק.

להלן שלוש גדולות שבאמת כדאי שתפסיקו לשאול את עצמכם.

1. האם הם אוהבים אותי?

בין אם אתה עובד בתפקיד שלך יום, חודש או שנה, יש את החלק שלך בראש שתוהה מה אומרים עמיתיך עלייך כשאתה לא שם.

אולי הם מגלגלים עיניים וגונחים על איך זה לעבוד איתך, אולי כולם מצחקקים כי הם יודעים שאתה לא כמוהם, או שאולי כולם באיזו בדיחה קוסמית שממנה אתה הקובץ '.

זה נורמלי לחלוטין לחשוב ככה, וזו תוצאה של התקשרות להתחבר עם אחרים, אילוץ של אי יכולת לראות ראשים של אנשים אחרים, תוך צורך להבטיח את ביטחונך והביטחון שלך. שלושת הדברים האלה מייצרים איזשהו קרקע עשירה למדי להתרחששות שנייה ולביטחון עצמי.

השאר את הדברים האלה לרוץ ללא בדיקה, ואתה תהיה זה שמתרוצץ ומנסה לרצות את כולם כדי להימנע ממורת רוחם של מישהו ולהפוך לפרפקציוניסט במאמץ שלעולם לא יתייחד על שום דבר אחר מלבד שבחים.

אבל אתה יודע מה? אף אחד לא חושב עלייך כמו שאתה חושב על עצמך. כולם תוהים אותו דבר. ובטח שעדיף להיות מונעים על ידי ביצוע העבודה הטובה ביותר שלך במקום לוודא שלארי מחשבונות אוהב אותך?

השקיעו את המאמצים שלכם בעשיית עבודה נהדרת, ותנו לטעמם של החיבה ואי-החיבה לטפל בעצמה.

2. מתי זה ישתפר?

לפעמים אתה שואל את עצמך כמה זמן אתה יכול להמשיך ולעשות את מה שאתה עושה. אולי נפח העבודה היה מטורף כל כך הרבה זמן שהוא הפך לנורמה החדשה והבלתי ברת קיימא. אולי רמת העבודה כל כך מטומטמת שאתה מאבד לאט לאט את הרצון לחיות. או אולי זה חוסר התמיכה, הכבוד, הצמיחה, או ההכרה שמקבלים את העז שלך.

טבעי לרצות עוד. בין אם זה כיף, כסף, כבוד, או כל דבר אחר, תמיד יתכן שהמראות שלך יכוונו למשהו גדול וטוב יותר. וכאשר התשוקה ההיא נופלת על קירות המשרד ותרבות התרבות, אתה תוהה אחד משני דברים. או "מתי זה ישתפר?" או "כמה זמן אוכל לשמור על זה?"

אלה השאלות הלא נכונות שיש לשאול, מכיוון שהם לא מפסיקים אותך חסר אונים. וככל שתרגיש חסר אונים בעבודתך, כך תגרום נזק לביטחוןך בטווח הארוך.

אז במקום זאת, שאלו "מה הבחירה הבאה שלי?" ואז בחר משהו שמשרת אותך היטב.

3. מה אני באמת רוצה?

יאללה, ענה על השאלה. מה אתה באמת רוצה?

לא כל כך קל, הא? זו אחת השאלות שאתה עשוי להתהפך בהן בכל חייך ולעולם לא תוכל להגיע לתשובה. האם אתה רוצה לבנות עסק משלך? האם אתה רוצה לעשות משהו יצירתי מיסודו? האם אתה רוצה לעשות משהו שמחזיר איכשהו? כל כך הרבה שאלות, כל כך הרבה אפשרויות. איך לדעת מה נכון?

ראשית, תשכח מהרעיון לנהוג בתשוקה שלך. הרשו לי להרים את ידי בשם עולם ההתפתחות האישית ולהתנצל על כל הדיבורים, המאמרים וההתמציות סביב "תשוקה". זהו הרינג אדום שיש בו אנשים המחפשים דבר אחד ויחיד שהם היו עושים בשמחה לנצח, וזה פשוט לא עובד ככה.

כולנו עשויים שילוב של דברים שונים. כל מיני דברים שהופשרו יחד לשלמות. אז כנראה שלא יהיה דבר אחד שיכול לתקתק כל תיבה אחת.

עדיף להסתכל על הדברים החשובים לך ואז לחפש דרכים לכבד, לבטא או להפגין את הדברים האלה.

אם היצירתיות חשובה לך, אתה יכול להסתכל על עבודה בעיצוב, להפוך לקופירייטר, או פשוט ליצור מרחב לצייר ולהיות יצירתי בביתך. אם התחברות לאנשים חשובה לך, הקפד ליצור קשרים פתוחים וכנים עם עמיתיך לעבודה, אולי עבוד בתחום משאבי אנוש, או מצא דרכים לשרת איכשהו את הקהילה שלך. או אם אתה מרגיש שאתה יורה על כל הצילינדרים כשאתה באמצע הדרך לפתור בעיה קוצנית ומורכבת, אולי שאל את המנכ"ל אם אתה יכול לעזור להסתובב עם שירות חולה, לבדוק ייעוץ ניהולי או לשקול לבחון אותו לבד כפתרון בעיות עסקי.

כל העניין הוא לכבד, לבטא ולהדגים באופן עקבי ומכוון את הדברים החשובים לך. מינוף את הדברים שמשאירים אותך מרגישים מחוזקים. כבדו את הדברים השזורים עמוק בתוככם. חגגו את הדברים שתמיד עשו לכם משיכה.

בספרי זה נפלא כמעט כמו שהוא נהיה.