Skip to main content

4 יעדי קריירה שלדעתך יגרמו לך אושר - המוזה

[HD] (מאי 2025)

[HD] (מאי 2025)
Anonim

האם קבעת אי פעם תוכנית קריירה ברורה עם יעדים ספציפיים לעצמך?

כשהתחלתי לראשונה בייעוץ, התוכנית שלי הייתה פשוטה: קבל העלאה גדולה. לקבל קידום. התחל לקבל בונוסים. ואז נשבר שש ספרות. סוף סוף ציון קידום גדול עוד יותר (עם כותרת ממש נחמדה ).

שנים אחר כך היו לי את כל האמור לעיל, ובכל זאת - הייתי אומלל. לקח לי זמן להבין שאבני הדרך בקריירה שלי לא היו משמחות אותי, ויתרה מכך, ביליתי שנים במרדף אחר היעדים הלא נכונים.

איכס.

אני אשמח שזה לא יקרה לך.

אז בואו נשבר את זה, נכון?

1. אבן דרך רגילה: תתקדם מוקדם

האם התחלת אי פעם בתפקיד ברמת כניסה או בינונית בחברה, פגשת כמה אנשים גבוהים יותר בדרגות ואז חשבת לעצמך: "וואו, אני אשמח לקבל את עבודתם?"

בעבודות העבודה הגדולות הראשונות שלי הייתי אובססיבית לקידום. הרגשתי שמדובר במתיחה קטנה לעבור ממקום הגעתי לסיבוב הבא בסולם, וכי ההתקדמות תשמח אותי. הייתי משלם יותר, הייתי מקבל הכרה על עבודתי והייתי דג גדול יותר בבריכה קטנה יותר.

מי לא רוצה את זה?

אלא - זה לא גרם לי אושר. העלייה שנמתחה על פני שנה לא השפיעה משמעותית על חיי היומיום והעבודה שביצעה לא ממש השתנתה.

במה הלוואי שהתמקדתי בו במקום

להבין איזה סוג של עבודה יעזור לי להתחיל להשתמש בפוטנציאל שלי כאדם (ואפילו להביא לאושר אמיתי!). הקידום הראשון הזה הוא ממהר, אבל במקום להתמקד רק בזה, יכולתי לקבל ספרים, להשתתף באירועים מעניינים, פיתחתי עוד כמה כישורים וביליתי את הזמן הזה בלמידה וצמיחה של הרשת שלי בתוך ומחוץ לחברה שלי אז הייתי יש לי הרבה אפשרויות בהישג יד, ומנטורים שיעזרו לי לצמוח.

2. אבן דרך רגילה: להשיג את המשרד המפואר הזה

האם קרה לך קנאה במשרד אי פעם? עשיתי 100% בהופעה הגדולה הראשונה של החברה שלי. לכולם היה משרד משלהם, אבל הייתי תקוע בתא ללא חלונות, בעוד שעמיתי לעבודה הבכירים יותר היו עם נוף יפהפה ושולחנות יפים.

התאוויתי אחרי משרדיהם.

ביליתי זמן מביך במחשבות ובקמפיינים כדי להשיג אחת כזו. חשבתי שזה ייתן לי הכרה, חשבתי שארגיש טוב יותר עם העבודה שלי, וחשבתי שיום העבודה שלי יהיה נחמד יותר. המשרד יציל אותי!

ידעתי שאני צריך קודם לקדם אותי, אבל גם ידעתי שאם אתמודד קשה, אוכל להניף את הבוס שלי באיזה מהמשרדים הריקים והחביבים יהיה שלי.

אחרי פחות משנה קיבלתי סוף סוף את המשרד המפואר שלי - שלם עם נוף לנהר. חשבתי שזה יעניק מייד הכרה וגרביטות לקריירה שלי - הייתי נלקחת ברצינות. יש לי חלון!

אבל, כמובן, אף אחד מהדברים האלה לא עשה זאת. ועוד יותר מפתיע - הייתי כל כך בודד.

במה הלוואי שהתמקדתי בו במקום

כל כך נקלעתי ליוקרה של משרד מפואר, איבדתי את הראייה של שתי אבני דרך החשובות ביותר: לעבוד עם אנשים שמניעים אותך ואוהבים את סביבת העבודה שלך

כשחלפתי משרות בהמשך הדרך, הגעתי לשולחן העבודה באמצע 30 אנשים אחרים - ואהבתי את זה. האנשים סביבי הניעו אותי לעשות יותר טוב, אירחו אותי כשהייתי זקוקה להפסקה והפכו את העבודה לעבודה מהנה.

ואפילו אהבתי את השולחן שלי באמצע החדר. בטח, זה לא היה עץ מפואר ולא נשקף נוף לנהר, אבל זה היה הרבה יותר נוח והרגשתי טוב לעבוד שם.

שני הדברים מובילים אותי להיות מנהיג טוב יותר וגרסה טובה יותר של עצמי - וזו דרך ציון טובה יותר מהיוקרה המזויפת של משרד מפואר. אז חשבו על זה: האם אתם עובדים עם אנשים המניעים ותומכים בכם? ואתה עובד במרחב שמאפשר לך להרגיש בנוח וטוב במה שאתה עושה?

3. אבן דרך רגילה: להרוויח סכום כסף מסוים לשנה

אחרי שהחלפתי מקום וקידמתי כמה פעמים האובססיה החדשה שלי הפכה לשש שש דמויות בהכנסות לפני שהגעתי לגיל 30.

הרגשתי שהמשכורת הזו תהיה הכרה חיצונית בכמה שטוב לי בעבודה שלי, שאני בדרך הנכונה בקריירה שלי ושאני שווה משהו. ברור שהם שילמו לי, נכון?

כן - האם אתה רואה את הנושא כאן?

רדיפת הכסף הייתה הסחת דעת מהעובדה שלא כל כך אהבתי את הקריירה שנבחרתי, ולא יכולתי לדמיין שאעשה זאת עד סוף חיי. אבל המשכתי לומר לעצמי שאני זקוקה לאורח חיים מפואר, והכסף היה חלק חשוב לשמירה על ההתמכרות לאיפור שלי (ולכן האושר שלי).

אני מרגיש בפח המחשבה שכסף הוא אושר, שכולנו יודעים שזה לא המקרה. לא רק שהכסף אינו שווה לאושר, אלא שההתמקדות שלי בו גם תלתה אותי, כי זה הקל על הצדקה להישאר תקוע בקריירה הלא נכונה.

במה הלוואי שהתמקדתי בו במקום

הלוואי ודאגתי פחות לבזבז את הכסף שהיה לי (ולעשות נתון מסוים) ויותר מהשאלה: "האם הקריירה הזו מזינה את החיים שאני רוצה?"

בטח, להרוויח קצת כסף זה טוב! אבל אם כל מה שאתה מתמקד בו הוא הכסף, הוא לא מוביל לאושר. עבורי האמת הקשה הייתה שקניתי הרבה דברים שלא הייתי צריך מכיוון שלא קיבלתי את האושר שלי בעבודה.

אל תבינו אותי לא נכון, אני אוהב דברים נחמדים. אני חובב נעליים וחופשות, ונוח לי. אבל לא אם זה בא 100% על חשבון עצמי ושל הקריירה שלי.

כשהתחלתי את תרגול האימון שלי קיצרתי בכל מה שהיה מיותר, כמו חופשות וטיולים בנורדסטרומס. ואתה יודע מה היה מוזר? בכלל לא התגעגעתי לדברים האלה.

למה? מכיוון שהעבודה שמרה אותי מאושרת, והיא אפשרה לי גמישות, יצירתיות, אוטונומיה וחופש. בעיקרון זה הדלק את אורח החיים שרציתי וזה עשה את כל ההבדל.

לסיכום: אני חושב שנקודת ציון טובה יותר בקריירה שסכום מסוים של כסף שואל את עצמך: "האם אני אוהב את חיי?" ואז להתמקד בסוג העבודה שעוזרת לך לאהוב את כל חלקי חייך.

4. אבן דרך רגילה: קבלת תואר ברמה גבוהה כמו מנהל או סמנכ"ל

חשבתי שאשמח יותר אם יהיה לי תואר ממש מפואר. אנשים אחרים היו מכבדים אותי מייד, ברור שהייתי משיגה רמה מסוימת של הצלחה, יאדה יאדה. קראת עד כה, אתה יודע את המקדחה!

אבל כשקיבלתי את המפקח לתפקיד מנהל היחידה העסקית שלי, המונולוג הפנימי שלי היה רק ​​הצליל של מישהו שצורח.

האם לקחתי את העבודה? כמובן! חשבתי שאשתגע לא. כמו כן, כרטיס הביקור שלי יהיה מנומס עוד יותר!

אבל אחרי שקיבלתי את התואר ודחפתי 400 כרטיסי ביקור חדשים לפינה, גיליתי שהנשמה שלי מתה קצת יותר בכל יום. היו לי עוד יותר ברשימת המטלות שלא אהבתי. וגם הרגשתי שאני עושה עבודה שאני אפילו לא נהדר בה - וזה היה די מוחץ נשמה.

הנה העניין: כותרת זה נהדר, אבל לא אם זה אומר שאתה מאבד חתיכה מעצמך או מה שאתה באמת רוצה לעשות.

במה הלוואי שהתמקדתי בו במקום

אחד הדברים המגניבים בלהתנסות ולהכיר יותר הוא הסיכוי להגדיל את רמת ההשפעה שלך על העולם.

במקום לרדוף אחר הכותרת ולהתמקד בכמה מילים בכרטיס ביקור, חשוב על: "מה השלב הבא לשרת יותר אנשים?" או "איך אוכל להשפיע יותר?" או "מה אני עושה כרגע זה עוזר לעולם בדרך כלשהי - גדולה או קטנה? "

עכשיו יש לי את אחד התארים הגדולים בסביבה - זה של המנכ"ל. אבל אני בכנות אפילו לא חושב על זה, כי מה שחשוב לי הם המיילים שאני מקבל מדי שבוע ממישהו מהקהילה שלי שאומר לי איך עזרתי להם לשנות את הקריירה שלהם (ולשנות את חייהם!).

וזה מכה כרטיס ביקור מפואר בכל יום!

רבים מאיתנו מחפשים אבני דרך בקריירה הנושאים הכרה חיצונית, כמו מבצעים או כותרות. אבל, אם אתה לא מרוצה מבפנים, שום כותרת לא תפתור את הבעיה. במקום זאת, נסה למפות את אבני הדרך שלך לדברים שמביאים לך אושר ממשי, כמו לעשות עבודה שאתה אוהב, לעבוד עם אנשים שתומכים בך, לקבל סביבת עבודה או מקום שגורם לך להרגיש טוב, להשפיע (לא משנה כמה גדול או קטן), ובאמת להגיע לפוטנציאל שלך כאדם.

אתה בן אדם די מדהים שיש לך המון טונות להציע - עכשיו צא לשם ותעשה את זה!