לפני מספר שבועות אחותי החלה בטירוף לשלוח אותי בדרך לשדה התעופה. היא יצאה לנסיעת עסקים לסיאטל והייתה אמורה לפגוש את עמיתיה לעבודה בתחנת הרכבת כדי שכולם יוכלו לפנות יחד למטוס. אבל, היא כבר שוככה וכעת קיוותה להעלות על הנסיעה במונית שלה. "האם זה היה בסדר?" היא שאלה אותי, כאילו היה לי מושג אם החברה שלה תגיע למסע הנסיעה במונית לאחר שתקבע סידורים לרכבת.
"אני בטוח שהם ידאגו לזה, " אמרתי וניסיתי להרגיע אותה. "פשוט אל תחמיץ את הטיסה שלך, " הזהרתי, וחשבתי שאז היא תהיה דפוקה באמת.
ככל שרציתי להניח את דעתה בנוחות מהמצב, באמת שלא היה לי שום מושג לדעת אם היא תקבל החזר או מה שכן, אם הקולגות שלה יתעצבנו שהיא מתגעגעת לנסיעת הרכבת הקבוצתית והמשיכה עליה משלו. האם הם היו רואים בזה סנוב, והאם הדברים יהיו מביכים לאורך כל הטיול?
אני אמנם לא מומחה לנסיעות עסקיות, אבל אני יודע שתקשורת חיונית לטיול חלק. וכשפניתי לרמטכ"ל עצמו של לינדזי מורוני לאישור, היא הסכימה: "כסף או תקציב בכל עת נכנסים לעבודה בעבודה, עדיף שתציב את הציפיות בבירור מול המנהל שלך."
אם אתה חדש בחברה הנוכחית שלך או שאתה פשוט לא רגיל לנסוע עסקים באופן כללי, אל תרתע מלשאול מראש את מדיניות החברה בכל הנוגע להוצאות. לדוגמה, מורוני מסבירה כי "חברות מסוימות חושבות כי הוצאות מוניות אינן עניין של ממש, אך ארוחות אינן מכוסות, בעוד שאחרות נוחות יותר להגדיר קצבה יומית שתוציא כרצונך."
אם מדובר בקצבה יומית שאתה עובד איתה ואתה מטייל עם המנהל שלך או מנהל החברה, סביר להניח שאתה יכול להיות אינטואיטיבי שתהיה לבדך לארוחות רבות. אם אין קצבה וכל הארוחות מכוסות, ברר מראש אם יש ארוחות צהריים שתוכננו מראש וצפויות להשתתף בהן.
ובהערת האוכל, טוב גם לחשוב קדימה על אילו ארוחות ישותפו עם עמיתים (או משתתפי הכנס) ואלו תהיה בעצמך. זה מובן אם אתה מרגיש מוזר לגבי בירור ישיר על זמני ארוחות משותפים אם זה לא משהו שמופיע על סדר היום שלך, אבל אתה יכול להזכיר את נטייתך לקפאין ולשאול אותו אם הוא רוצה שתתפוס לו לאטה לפני 9 בבוקר שלך. זה הרמז שלו להזמין אותך לארוחת הבוקר או לאפשר לך להתפנות, תלוי איך אתה רוצה להסתכל על זה.
הנחיה זו עובדת היטב עבור שאר זמני הנסיעות שאינן בעבודה אתה נתקל. יכול להיות מועיל לבקש סדר יום לפני הטיול שלך, כך שתבין היכן אתה צריך להיות מתי. מכיוון שעמיתיך גם לא מורגלים להיות במשרד 24/7, אתה יכול להניח בבטחה שהזמן "החופשי" המופיע בלוח הזמנים הוא שלך. והיי, זה בסדר אם אתה מעדיף להתכרבל במיטה הגדולה של המלון עד 10 בערב. אלא אם כן אתה סיעור מוחות פרויקט עם הצוות על משקאות - או אם זה נראה גס רוח לערבות באירוע ערב - סמוך על האפשרות שהקלט והנוכחות שלך לאורך היום מספיקים.
אבל, בנימה זו, אם יש אירועי יום "אופציונליים" או מושבי דובר, סביר להניח שתבדוק זוג. זה יהיה בטעם רע לדחות את כל הלימודים החוץ-ביתיים. חשוב על כמה שזה עלול להיות מסורבל אם הבוס שלך יגלה שאתה מחטל לוח שהוא או היא המליצו עליו מכיוון שרצית להסתדר קצת.
בסופו של דבר, ההימור הטוב ביותר שלך לניקוי נימוסים בעבודת נסיעות הוא שיהיו קווי תקשורת פתוחים. עדיף לשאול כל שאלה או לטפל בבעיות פוטנציאליות לפני שאתה הולך (כמו "איך אני באמת מוציא את הכל נכון?") ולא ברגע. כמו שמורוני אומרת, כשאתה מדבר עם המנהל שלך, "אם קיימת מדיניות, הוא או היא יכולים לתת לך פרטים", ותדע מה מקובל ומה לא. הרעיון הוא "לחסוך לעצמך את הלחץ של הלא נודע - ואת הוצאות החזר דחוי - ולשאול לפחות שבוע לפני שאתה הולך."
זו עצה שאחותי בוודאי הייתה יכולה להשתמש בה, וזו עצה מצוינת באופן כללי לשמירה על חרדת נסיעות מעבודה - והארנק שלך שלם.
