היה כנה: כמה פריטים ברשימת המטלות שלך יש פשוט בגלל שהם תמיד היו שם? כמו לבדוק את הדוא"ל שלך כל 30 דקות, או לקיים פגישת הצ'ק-אין השבועית עם צוות השיווק, או לקרוא כל מאמר בפרסום בענף.
בצד השני, שקלו לאילו פעילויות תרצו שהייתם יותר זמן, כמו לקרוא ספרים, ללכת לחדר כושר, להתקשר לאהובים וכן הלאה. כאשר הדברים שאתה רוצה לעשות הכי פחות דחופים, קל לדחות אותם - ולחיות את החיים שעוברים אחריהם.
כפי שקודי מקליין מציין במאמר זה על מדיום , סדרי עדיפויות לא עקבית זה של פעילויות "בינוניות" יכול לרצף את היכולת שלך לבלות זמן באופן משמעותי ולהתחייב לדברים החשובים ביותר. וכשאתה מסכים לשגרה נאותה במקום ההכרחיות והמשמעותיות, אתה מאבד את ההזדמנויות האלו לטפח תחביבים, הרגלים ובחירות קריירה שהן קריטיות לאושר שלך.
"לכל 'כן' יש עלות הזדמנות הקשורה לזה, " הוא אומר. "במילים אחרות, כדי לבזבז את זמנך או כספך על דבר אחד, אתה מוותר על ההזדמנות לבזבז אותו על משהו אחר."
ואתה צודק: חשיבה על הבחירות שלך כמו תמיד בהקרבה של משהו אחר היא בהחלט דרך שלילית לחיות את חייך. אבל, טוען מקליין, זו גם נקודת מבט מציאותית שמבטיחה שאתה שוקל את ההחלטות הללו באופן מעשי.
"בסופו של דבר, אמירת 'לא' נוגעת לתעדוף, " הוא ממשיך. "עם כל 'לא' אתה נותן לעצמך זמן להתמקד בדברים החשובים לך ביותר."
כאן נכנסת רשימת "אל תעשה". בהשראת התהליך של דיוויד אלן : "יצירת הפרודוקטיביות ללא לחץ" , כלי הפרודוקטיביות הזה הוא דרך לזהות ולהגביל במודע את המשימות שלא שווה את זמנך. זה עשוי להיראות כמו להגביל את השימוש בפייסבוק או למיקור חוץ במיקור חוץ מאותן סידורים שבועיים מעצבנים.
"רשימת 'אל תעשה' שלי מכילה דברים שקבעתי שלעולם לא אעשה", הוא מסביר. "התיקיה הזו מאפשרת לי לזרוק רעיונות או משימות שאני מבין שלא שווים את זמני - כדי שאוכל לשמור על עצמי ממוקדת בתחומים שהם באמת חשובים."
אישית, הנה הרשימה הנוכחית (והצומחת) שלי:
- גלילה דרך הזנת החדשות שלי בפייסבוק כחובה לעשות כל בוקר
- מקבל קפה או ארוחת צהריים עם אנשים שאני רק מרגיש איתם
- חפש טפטים חדשים לשולחן העבודה וקורא לזה צורך מוטיבציה
- יצירת רשימות השמעה עם נושא פרודוקטיביות, במקום להיות פרודוקטיביים
אז, שאלו את עצמכם את זה: מה אתם הולכים לרשימה ברשימה "אל תעשה" כדי לפנות מקום לדברים החשובים?
