"אתה כמו היידי רויזן שלנו", אמרה לי חבר כיתה מבית הספר למינהל עסקים בסטנפורד, לאחר שהכרתי אותה בפני חברה שעזרה לה להשיג סטאז 'בקיץ.
זו הייתה המחמאה הגדולה ביותר שקיבלתי בחיי המקצועיים. היידי רייזן - יזמית טכנולוגית, בעלת הון סיכון ואלום בסטנפורד עצמה - היא פשוטו כמשפט מקרה בנושא רשתות. היא הגיבורה של מקרה התנהגות ארגוני, שנלמד בבתי ספר לעסקים ברחבי הארץ, המתמקד באסטרטגיות שלה לגידול ותחזוקה של רשת המקשרים הגדולה שלה באמצעות דוא"ל, הקדמות מועילות הדדית ואפילו עלוני חג. כשלמדנו את המקרה, למדנו כיצד היידי בנתה רשת שהיא רחבה ועמוקה כאחד, ואיך היא שילבה רשת מקצועית ואישית - למשל, על ידי אירוח מנהלים מוערכים רבים לארוחת ערב בביתה.
עם זאת, מה שלא דיברנו על הכיתה היו הישגיו של היידי מעבר לרשת המרחיבה שלה: היא הפכה לאחת המנכ"ליות הראשונות של עמק הסיליקון כאשר הקימה יחד עם חברת T / Maker חברת תוכנה מצליחה, והיום, היא קרנרית הון סיכון בדראפר פישר ג'ורווטסון, מרצה בסטנפורד, ויושבת בכמה לוחות, כולל אלה של TiVo ודיילי מייל.
בהתחשב בחוויה זו, היידי יש הרבה מה לומר על רשתות, קידום קריירה ותפקידים מגדריים בעסקים. לאחרונה ישבתי עם היידי בביתה החם בוודסייד בקליפורניה וקיבלתי את עצתה לצאת לשם, לדעת מה יש לך להציע, ונזכרתי כאישה.
היית אחת התלמידות היחידות - הרבה פחות נשים - בבית הספר למנהל עסקים בסטנפורד משנת 1983 שהקים חברה ממש מחוץ לבית הספר. איך להיות אישה השפיעה על ההצלחה שלך כמנכ"ל T / Maker?
זה היה מעניין. העובדה שלא היה לי תואר טכני הייתה יותר בעיה מאשר להיות אישה. במובנים מסוימים, היותך אישה בשלב מוקדם בתעשיית המחשבים האישיים עזרה לך; בלטת. הייתי הולך לפגישה, מנסה למכור את התוכנה שלנו לאיזה מפיץ ואני אהיה האישה היחידה בחדר והם יזכרו אותי. הייתם הולכים לספק ובהמשך כשכולם רוצים לצאת לרקוד, אתם מאוד פופולריים!
ואז העיתונות - היה לי קל יותר לבחון את המוצרים שלנו כיוון שהייתי גם אישה בתעשייה זה חידוש. עליתי בשורות איגוד הסחר (איגוד מפרסמי התוכנה) בחלקו מכיוון שקל יותר לזכור כשאת אחת הנשים הבודדות.
אז אני חושב שישנן דרכים שזה עוזר לך. אני יודע כשאני אומר שהאנשים האלה חושבים שניצלתי את זה; "היא ישנה את דרכה לפסגה", הם חושבים. זה לא היה זה; זה בהחלט לא היה זה.
אבל זה רק הכרה בכך שלפעמים אתה מופלה לרעה בגלל שאתה שונה ולעיתים אתה ייזכר בגלל שאתה שונה. והרעיון הוא לנצל את הימים שזכרנו.
אתה "מקרה ספר הלימוד" ברשת ברשת בתי ספר לעסקים ברחבי הארץ. אילו טיפים יש לך לנשים מקצועיות המבקשות לבנות את הרשתות שלהן?
יש לי הרבה מה לומר בנושא זה, אבל זה באמת מתחיל להיות אמיתי ופתוח להזדמנויות. להיות אמיתי לא אומר שאתה לא יכול לפתח מיומנויות חדשות - הרבה אנשים אומרים "אני ביישן, אני מסורבל, אני לא רוצה לבקש מאנשים טובות הנאה", ולכן הייתי אומר להם ש אלה כישורים שתוכלו לפתח. אבל אני חושב שזה שונה מאשר להגיד למישהו שהוא מישהו שהוא לא. אני מרגיש שממש חשוב להוביל עם נקודות החוזק שלך ולבנות על חולשותיך.
בניית הרשת שלך פירושה גם להתחיל עם מה שאתה יכול לתת. אני תמיד מחפשת אנשים מעניינים ותמיד בונה אוסף של אנשים שעושים דברים מעניינים, מעניינים לדבר איתם ויש להם את אותו מצפן אתי ומוסרי שאני עושה. אבל אני לא נכנס לחיי היומיום, חושב עם כולם שאני פוגש, "מה אני הולך לצאת מאותו אדם?" מה שאני חושב הוא: "האם הוא אדם מעניין, האם הם עושים דברים מעניינים, והאם יש משהו שאני יכול לעשות כדי לעזור להם? "
אם אתה ניגש לחיים בצורה כזו, אתה בונה את אוסף האנשים המעניין הזה - וזה עדין כי אני לא רוצה שזה יישמע כאילו אני בונה את חשבון הבנק שלי לטובת אנשים שחייבים לי. יש את הספר הזה שנקרא דרייב, מאת דניאל פינק, שם הוא מדבר על כלל ההדדיות - שמשמעותו שאם תעשה למישהו טובה, הם ירגישו יותר מחויבים לעשות משהו בשבילך. אני חושב שבניית רשת עם סוג כזה של גישה - לא אלטרואיסטית, אך לא מונעת באופן מיידי על ידי מטרה - היא יותר רעיון גדול יותר מאשר "אני צריך להגיע לאותו אדם כדי לקבל את הדבר הזה שאני זקוק לו כרגע". זה הדבר מספר אחת שלי.
כאשר לימד את המקרה שלך בבית הספר למדעי המחשב בסטנפורד, פרופסור פרנק פלין מצא משהו מעניין כאשר שינה את שמו של הגיבור מהיידי להווארד: סטודנטים אמרו שהם מעדיפים לעבוד איתו יותר. לדעתך, מה זה מדגיש לגבי ההבדלים הפסיכולוגיים בתפיסות המגדריות של מנהיגים עסקיים?
כן, הם אהבו את האוורד יותר טוב!
כשגיליתי את זה, הכי הופתעתי מהעובדה שכל ההטיה נעשתה על ידי הגברים. אולי היה שם ניצוץ של טוב שלפחות הנשים היו מוכנות לחתוך את היידי קצת רפה! כשמדובר בך, זה מרגיש רע בגלל שאתה אומר, "אולי הם פשוט לא מבינים אותי בגלל צורת הכתב ואולי אם הם היו פוגשים אותי באופן אישי הם לא היו מרגישים ככה, " אבל אתה אף פעם לא יודע !
מן הסתם יהיה זה הוגן לומר שבוודאי שמתי לב להטיות עדינות בחיי ובמקומות שבהם לא קיבלתי את המעקב שחשבתי שעלי להיות או שהבנתי שיש אנשים שקיימים יחסים עמוקים יותר ממני. אבל אז ישנם מקומות רבים ככל שתוכלו לפתור את זה. אז מה אם בחדר של 120 יש לבחור יתרון של 5% על פני אישה? אתה צריך לחפש את האנשים האלה שהם לא סוגרים את הדלתות.
איזו עצה יש לך לנשים שרק מתחילות את דרכן?
אני מעודד אנשים לצאת קצת מאזור הנוחות שלהם כל יום. אתה עושה משהו חדש חדש כל יום ולפני שאתה יודע את זה, אתה עושה משהו חדש באמת!
כמו שאומר הבדיחה, אם אתה רוצה לזכות בלוטו אתה צריך לקנות כרטיס. אתה צריך ללכת לדבוק את עצמך שם. יש לי חברים שיושבים בבית ומחכים שהטלפון יצלצל ויהיה מדוכדך כשזה לא. יש תקופות בחיינו בהן אנו הנכס החם. יש זמנים שהטלפון מצלצל ופעמים שהוא אינו פועל. אבל זה לא אומר שאנחנו טובים או רעים, זה פשוט שלא היינו על השער של TechCrunch באותו יום. מה שאתה מבין עם הזמן הוא שאיש לא חושב על איך הם יצליחו אותך - אתה צריך לחשוב על זה! וזה אומר לשים את עצמך שם בחוץ ולעשות את שיעורי הבית שלך.
גיליתי שאם אתה עושה שיעורי בית ויוצא מגדרך להיות אסיר תודה ומגיב, אתה מציב את עצמך לפני 95% מהקהל. ההזדמנות תגיע אליך מכיוון שאתה האדם שכתב את פתק התודה, אתה האדם ששלח את הדוא"ל אחר כך, אתה האדם שלפני הפגישה, הכין את שיעורי הבית שלך וקרא על האדם והעלה משהו מעניין שמקניט מהם משהו שלקח אותך לכיוון חדש. פשוט גיליתי שכל כך הרבה אנשים פשוט לא עושים את הדברים האלה.
לפעמים כשאני מדבר על זה אני נשמע כמו גננת - "תהיה נחמד, הכין שיעורי בית". אבל זה נכון! מדובר בהכרה בכך שעליכם לעבוד קשה על מנת להזדמנויות שלכם. זה אדם נדיר מאוד שיהיה לו את הטלפון לכל חייה. צריך לצאת ולגרום לזה לקרות.
