ספר לי אם זה נשמע מוכר: אתה כל הזמן מגיע לשלב הראיונות ואז - צרצרים.
יש לך כישורים להיכנס לדלת, אבל מסיבה כלשהי אתה מתבלט בכל הקשור לקבלת ההצעה. זה סופר מתסכל, ואתה לא יכול שלא לתהות מדוע.
כמי שאחראית לגייס ולראיין מועמדים לפתיחת מלגות בארגונים בפריסה ארצית, אני יכול לומר לכם שזה נכון שלהיות מוסמך זה לא תמיד מספיק כדי להוציא את התחרות.
אז איך אתה מסתדר עם האנשים האלה שמנהל הגיוס יילחם עליהם כשמדובר בשני אנשים מוסמכים בלבד?
התשובה היא פשוטה: בנה קשר אמיתי עם המראיין שלך. ללא ספק, זה מה שגרם לי לבחור אחד אחר של מועמד כשיר דומה. (אני בסך הכל רק אנושי.)
הדבר קל יותר משאתה חושב - למעשה, כל הפונים ש"התחברו "איתי במהלך התהליך נאלצו לעשות את הפעולות הבאות:
1. הם הבהירו מדוע הם מתאימים לארגון
זה הוגן לחשוב על ראיון כמו מבחן. אחרי הכל, מישהו שואל אותך שאלות ושופט אותך על סמך התשובות שלך.
עם זאת, הלך הרוח הזה ישוב לאחור.
הסיבה לכך היא שאתה בוחן בדיקה על ידי לימוד ומתן תשובות נכונות. אבל התשובות ה"מושלמות "כמעט אף פעם אינן הטובות ביותר במצב ראיונות, מכיוון שהם גורמים לך להישמע כמו כולם. אם אתה אומר שאתה רוצה לעבוד בחברה כי זה מספר אחד בתחום שלה - ולהשאיר אותו שם - רוב הסיכויים שאתה נותן את אותה תשובה כמו אחרים.
החוכמה היא לדחוף את עצמך צעד אחד קדימה ולוודא שאתה מגלה את תשובתך.
לדוגמה, ראיינתי מועמד, שדיבר על מחויבותה לעבודה באינטרס הציבורי דיבר על מאמצים לעורר מודעות לגבי תקיפה מינית בקמפוס שלה. אמנם זה לא היה רלוונטי ישירות לתפקיד שהיא מבקשת לה, אך זה הראה שהיא התנדבה מסיבות שאכפת לה - וזה מסוג המבקשים המעורבים באזרחית שחיפשנו.
אז, סיפורי עבודה שמראים מדוע אתה מתעניין בחברה בתשובות שלך. לעתים קרובות, כשאתה מעביר סיפור אתה משתף יותר על האופן בו אתה חושב וזה עוזר לאדם האחר להרגיש כאילו הוא או היא מכירים אותך. בנוסף, זה מרגיש כמו דרך אמיתית יותר לדבר על עצמך.
2. הם הראו שהם הקשיבו
אתה יודע ששאלת שאלות בסוף הראיון שלך היא דרך נהדרת לבנות קשר. עם זאת, לא מספיק להציב אותם.
השלב הבא המכריע הוא להקשיב לתשובה.
אני יודע, זה נשמע ברור. אבל לא הייתם מאמינים כמה אנשים שאלו אותי משהו, ואז כשסיימתי להיכנס ישר לשאלה הבאה שלא קשורה בלי אפילו לקחת נשימה.
זה גרם לי להרגיש כאילו לא היה להם שום עניין במה שיש לי לומר, ורק רצו לצבור נקודות.
לעומת זאת, תמיד התרשמתי מהפונים שהקשיבו מספיק קרוב למה שאמרתי כדי לשאול את שאלת המשך הלא מובנת. עצבני מכדי לחשוב על הרגליים? זה יכול להיות פשוט כמו להגיד "אתה יכול לספר לי יותר על?"
כשאתה מקשיב, זה הופך לחילופי שני כיוונים. זה גורם לראיון שלך להרגיש יותר כמו שיחה, מה שמגביר את הסבירות להרגיש מחוברים.
האם היה לך ראיון שלא הלך כל כך טוב?
זה בסדר. העובדה שאתה קורא את העצה הזו מוכיחה שתעשה כל כך הרבה יותר טוב בפעם הבאה.
ראה את כל החברות המדהימות שישמחו לפגוש אותך3. הם כתבו הערת תודה מהורהרת
דרך נוספת שידעתי שהמועמד מקשיב הייתה אם הם יפנו למשהו שאמרתי במעקב שלהם.
יש אנשים שיגידו לך שכל מה שקשור לתווי תודה הוא שהם נשלחים. ונכון שפשוט ביצוע שלטון זה היה מעמיד בפניכם ליגות לפני מי ששוכח.
עם זאת, תמיד הערכתי אחד שעבר את הקילומטר הנוסף ודנה במשהו ספציפי לשיחה.
שאלו את עצמכם: האם למדתם משהו חדש במהלך הדיון? האם היה סיפור שהם נראו מעוניינים בו במיוחד (על ידי שאלת עוד)? או משהו שאתה מרגיש שרק נגעת בו שיכולתם לדון בו יותר?
תן לתשובות אלה להנחות את המסר שלך. זה ייתן לך משהו בעל משמעות לומר בין "תודה שקצת לקחת את הזמן …" לבין "אני מצפה לשמוע על הצעדים הבאים." בנוסף, זה יחזק את הקשר שהתחלת לבנות.
טיפ למקצוענים : בנוסף לשליחת דוא"ל תוך 24 שעות, שלחו גם כתובת בכתב יד, כך שהאבוס השכיר יזכיר לך בחיבה כמה ימים לאחר מעשה.
לא די רק בכישורים או בתשוקה. המועמדים שעלו לראש הרשימה שלי לקחו את הזמן גם להתחבר אלי, כדי להבהיר שהם רואים בי אדם ולא רק מכשול העומד בינם לבין המשרה. ובגלל זה היה קל לומר לצוות שלי, "האדם הזה הוא הנכון לתפקיד!"