החודש, ובמיוחד היום, הוא זמן להרהר בנשים המדהימות בעולמנו וכל מה שהם עשו כדי לקדם את זכויות ושוויון הנשים. לא חסרים הסיפורים האלה ששוטפים עכשיו - מהנשים שזכו בפרס נובל ועד חברות שהעצימו עסקים מנוהלים באמצעות מיקרו-מימון.
אבל זה לא מה שאני רוצה לחלוק היום.
לא, אני מתעניינת יותר בנשים שלעולם לא עושות את מעגל תכנית האירוח, שלא כתבו רומן רב מכר ואשר לא מנהלות חברות Fortune 500. אל תבינו אותי לא נכון - יש לי הערצה וכבוד אינסופיים לאותן נשים. אבל הם מקבלים המון מזה מכל אחד אחר.
במקום זאת, אני מקדיש היום לאישה שיושבת לידך באוטובוס, זו שחותמת על המחאות שלך, והכי חשוב, זו שקוראת את המילים האלה, ברגע זה.
אתה.
כמעט בכל יום קראתי סיפור מעורר השראה על נשים שמנצחות את הסיכויים, מאתגרות את הסטטוס קוו, וסוללות את הדרך לדורנו לטיל דרך תקרת הזכוכית ההיא. עם זאת, לעתים רחוקות אני לוקח את הזמן להעריך את הישגיי שלי ולהרהר בכמה חשובים היו המאבקים שלי.
אז ביום האישה הבינלאומי הזה, אני רוצה לחלוק כמה תזכורות מדוע היום - וכל יום קדימה - אינו רק עבור השמות הגדולים שם. זה בשבילנו.
יש לך מעריצים
אתם אולי לא חושבים שאתם הילרי קלינטון או שריל סנדברג הבאים, אבל סמכו עלי, יש לכם מעריצים. כשאתה מפרגן לקידום ההוא, עומד מול מישהו במשרד או עובד קשה בשביל משהו שאתה מאמין בו, אנשים שמים לב. אתה אולי לא חושב שאתה עושה משהו מיוחד, אבל מישהו שם בחוץ - אולי חבר שלך, בן דודך או עמיתך לעבודה - לא ממש האומץ לעשות את זה ונמצא ביראת כבוד שאתה עושה.
הנה דוגמא טובה. אני מכיר אישה שעברה לאחרונה למזרח התיכון כדי להכשיר עיתונאים לחלוק את סיפוריה עם העולם. למרות שאין לי ספק שהאישה הזו תהיה מוכרת למדי בעתיד הלא רחוק (כשתצטרך להודות שיש לה המון קוראים נאמנים), כרגע אני מוכנה להמר שהיא לא חושבת הרבה בנושא. כנראה שאין לה מושג כיצד ההחלטה שלה להרחיק עולמות מכל מה שהיא יודעת לרדוף אחר משהו שהיא מאמינה בו עוררה בי דמעות, עזרה לי לחשוף את שאיפותי שלי, וכנראה שהניעה אינספור אחרים לרדוף אחר חלומותיהם. לאישה הזו יש מעריצים. וכך גם אתם.
אתה יכול לעשות הכל
האמירה הזו כל כך קלישאתית, אני מהססת להשתמש בה, אבל כמו שאומרים, קלישאות קיימות מסיבה כלשהי, נכון? בכל פעם שבדקתי את התיאוריה הזו - יצאתי על גפה, עשיתי משהו שלא בהכרח חשבתי שאוכל לעשות - זה הוכח כנכון. יש להודות כי גודל המדגם שלי אינו מובהק סטטיסטית, אבל זה לא כל כך חשוב אם התוצאה היחידה שחשובה היא השגת היעדים שלנו. בנוסף, אני מוכן להמר שמצאת את אותו הדבר.
לפני כשנה אישה שאני מכירה נאבקה בכמה סוגיות גדולות למדי. היא אם חד הורית עם שלושה ילדים קטנים ועבדה בעבודה ששנאה אותה אך סבלה למען משפחתה. דיברנו על מה שמטריד אותה, והיא חשפה כמה מכשולים די גדולים שהיו צריכים להתגבר עליה כדי להחזיר את חייה למסלול.
בעיני המתבונן המזדמן עתידה נראה עגום. גם אם היו לה המשאבים של מישהו שמרוויח פי ארבעה ממשכורתה, בן זוג תומך וגישה לחינוך טוב יותר לילדיה, הדרך שלה קדימה עדיין לא תהיה ודאית.
ובכל זאת, אפילו לא 12 חודשים אחר כך, היא גרה בשכונה חדשה, הילדים שלה מצליחים בבית הספר והיא נחתה עבודה חדשה שהיא נהנית ממנה. אה, ואל המכשולים הגבוהים הבלתי אפשריים האלה? היא אבקה אותם.
בכל פעם שאני חושב שמשהו בלתי אפשרי, אני מזכיר לעצמי את מה שהיא השיגה. ואז אני מגיע לעבודה.
אתה בונה את העתיד
לכמה מחבריי יש בנות צעירות, ולמרות שלעתים קרובות אני מתלונן על ההתקפות הבלתי פוסקות של סיפורי ילדים שאני צריך לסבול, אני מודה שהם מגדלים כמה מנהיגים עולמיים די מדהימים בעתיד.
אולי היינו ככה כילדים, אבל כשאני שומע את הסיפורים על כך שהילדות הקטנות האלה כל כך מלאות בביטחון, כבוד עצמי ושאיפות בלתי מוגבלות, אני לא יכול שלא להיות גאה.
כמובן, אני לא יכול לקחת ישירות קרדיט על כך שהילד של מישהו אחר נהדר, אבל חשוב לזכור שכולנו הם חלק מכריע מהסביבה שמשפיע על הנשים העתידיות שלנו בעולם. השאיפה שלנו, העבודה שלנו, המאמצים שלנו לחסל את הפער המגדרי והסירוב הבלתי נלאה שלנו לוותר, סוללים את הדרך לדור הבא, בדיוק כמו שאמהות, דודות וסבתות שלנו עשו עבורנו. וזה עניין די גדול.
היום, ולאורך כל חודש מרץ, אנו חוגגים רשמית נשים בכל רחבי העולם ואיך הן עיצבו את ההיסטוריה שלנו. אבל זכרו - לא רק היום, אלא לאורך כל השנה - זה כולל אתכם.
