כשסיימתי את המכללה בשנת 1993 קיבלתי עבודה ב- Fidelity Investments כנציג שירות לקוחות. זו הייתה חברה יוקרתית בבוסטון, ואחרי שעברתי את לימודיו באנגלית, שמחתי לקבל הזדמנות להתאמן במשהו בענף השירותים הפיננסיים. זה נראה מעשי, ובארגון כה גדול ובולט, ההזדמנויות לטפס על סולם התאגידים נראו בלתי מוגבלות.
לא לקח לי הרבה זמן עד שהבנתי שלא משנה כמה ההזדמנויות היו מוגבלות ללא הגבלה, העלייה בסולם התאגידים תהיה איטית ותדרוש ניווט טונות של ביורוקרטיה. גם לא אהבתי לעבוד במשמרות בשעות אישיות, לפקח על הפסקות האמבטיה שלי או להסביר לפיצוחים מדוע חשבון קרנות הנאמנות שלהם ירד באותו יום.
ידעתי שאני לא מרוצה, אבל לא היה לי מושג מה עוד יש בעולם למישהו בלי ניסיון רב בעבודה.
אחד החרטות הגדולות שלי משנות ה -20 לחיי הוא שלא ידעתי לחקור אפשרויות קריירה. וליתר דיוק, לא הבנתי את המושג סטארט-אפים או הון עצמי. חשבתי שעבודה נועדה לעבוד בשביל המשכורת. אבל אם תלך לעבוד עם סטארט-אפ, במיוחד בשלב מוקדם, תקבל משהו אחר: מניות (או "הון עצמי") בחברה. ואם ההתחלה בה אתה עובד מצליחה, המניה שתשיג עשויה בסופו של דבר להיות שווה משמעותית יותר מהמשכורת שלך.
בתור דרגה חדשה בבוסטון בשנות ה 90, לא היה לי מושג לגבי זה. אבל אדם שאפתן שסיים את לימודיו היום במכללה צריך לחשוב על זה. יש היום הרבה יותר סטארט-אפים, ותוכלו למעשה להיות משקיע מוקדם בכך שתעבדו בשביל זה.
חברות סטארט-אפ הן חברות אשר נועדו לצמוח מהר, בדרך כלל בגלל הטכנולוגיה. הם בדרך כלל מייצגים רעיונות חדשים שמעולם לא היו לפני כן או שהם שיפור דרסטי לעומת מה שהיה בעבר. חברות סטארט-אפ מתחילות בדרך כלל רק עם מעט אנשים וצומחות במהירות ברגע שהחברה מגלה את המוצר שלה ומבטיחה מימון.
כן, סטארט-אפים הם מאוד מסוכנים, ולעתים קרובות הם נכשלים. אך כאשר הם לא מצליחים, המניה שלהם יכולה להיות בעלת ערך רב.
הלוואי שלקחתי עבודה כשכיר מוקדם בהפעלה וקיבלתי קצת הון עצמי כשסיימתי את המכללה. לא היה לי המון ניסיון אבל, ילד, עבדתי קשה והייתי אכפת מהעבודה שעשיתי. לחברות סטארט-אפ יש גמישות רבה יותר בהעסקת אנשים ללא אישורים. אין להם סולמות תאגידים, רק דברים שצריך לעשות. לעתים קרובות אתה יכול להצטרף לעשות דבר אחד, ללמוד במהירות על העבודה ולעבוד על משהו חשוב יותר בקרוב, אם אתה מספיק יעיל.
יש כמה אזהרות שמלוות לעבוד עם הון עצמי. הגדול ביותר הוא שקשה מאוד לחזות איזה סטארט-אפ יהפוך לגוגל הבא ואיזה ייכשל. סביר להניח שתצטרך לקחת משכורת נמוכה יותר עד שהחברה תצליח מספיק בכדי לשלם שיעורי שוק. ולבסוף, כנראה שתצטרך לעבוד שעות ארוכות.
אבל זה לא היה משנה לי בשנות העשרים לחיי. לא היו לי התחייבויות כספיות חוץ משכירות. לא היו לי ילדים. ובמשך חלק גדול משנות ה -20 לחיי עבדתי בכל זאת שעות ארוכות - אבל אחרים הרוויחו כלכלית מכל מה שעשיתי, ולא ממני.
וזכרו, עבודה לא נוגעת רק להרוויח כסף. זו גם סוג של חינוך. ובסטארט-אפ לומדים הרבה יותר מהר על איך חברות עובדות ואיך מייצרים מוצר נהדר מאשר בחברה גדולה.
אם אתה מרגיש שאפתן באמת, במקום פשוט לעבוד לעבודה עם סטארט-אפ, אתה יכול להתחיל משלך. הפעלת סטארט-אפ זה קשה בהרבה מלקחת עבודה באחת, אך היתרונות מוכפלים גם יחד - הן היתרונות הכספיים והן מה שתלמדו.
הייתי רוצה שיהיו יותר גוגלים ופייסבוק של נשים. יש כאלה באופק ואני מקווה שיהיו יותר בשנים הבאות. אם תרצה לקרוא סיפורים מעוררי השראה של נשים שהחלו סטארט-אפים, הייתי ממליץ לך לקרוא את סיפורי המייסדים של Y Combinator.
ואם את אישה ומעוניינת לפגוש אחרים שהקימו סטארט-אפ או שוקלים לקחת את הקפיצה, הגישו בקשה לוועידת המייסדים, שתתקיים בשבת, 21 בפברואר בסן פרנסיסקו.
העצמיות שלי בת 20 לא שקלה להצטרף לסטארט-אפ - או להקים כזה - כאופציה בקריירה, אבל אני מקווה שתעשה זאת.
