בשנים האחרונות ראינו גל של ארגונים המטפלים בבעיות הגדולות בעולם בדרכים חדשניות להפליא: ארגוני מיקרו-מימון כמו קיבה, המספקים הלוואות ליזמים במדינות מתפתחות. חברות בגדים ומוצרים למטרת רווח עם מרכיב טוב חברתית, כולל TOMS ו- Warby Parker. טכנולוגיות המיועדות לטובה חברתית, כמו כדור הכדורגל הרותם אנרגיה SOCCKET.
וככל שתחום המיזם החברתי הזה ממשיך להתפתח, עלו הרווארד סקירה עסקית וארגון ללא מטרות רווח, קבוצת ברידגספאן, המייעצת לעמותות ופילנתרופיות אחרות, קיבלו על עצמם את האתגר להתייחס לשאלה חשובה: "איך נוכל להשיג השפעה חברתית בקנה מידה גדול יותר ? כיצד יכולות הטכנולוגיות, הפתרונות, המוצרים והרעיונות החדשים הללו להגיע לא רק לקהילה אחת, או אפילו לאזור אחד, אלא לכל מי שצריך אותם? "
עם התייחסות לאתגר זה, שני הארגונים השיקו לאחרונה את מרכז התובנות בנושא קנה מידה של השפעה חברתית, משאב מקוון המציג את מיטב החשיבה של ימינו על מיזם חברתי וכיצד נוכל להגדיל את מאמצי היזמות הנוכחיים שמתנהלים ולהביא אותם לקהילות ברחבי העולם.
הרעיון של מיזם חברתי קיים כבר זמן רב, אך נראה שהוא המריא לאחרונה. האם אתה יכול לספר לנו קצת היכן עומד השדה היום ולאן הוא פונה?
בבית הספר למינהל עסקים בהרווארד אנו מגדירים מיזם חברתי כארגון שיש לו אחת ממטרות המפתח שלו לטפל בנושא חברתי, בין אם זה ללא מטרות רווח, למטרות רווח, או למגזר ציבורי. מה שהפנה תשומת לב רבה בשנים האחרונות הוא יישום מודלים מסחריים או למטרות רווח לטיפול בסוגיות שקשורות באופן מסורתי רק למגזר הציבורי או ללא מטרות רווח. חלק גדול מכך מונע מההצלחה של מיקרו-מימון. אני מאמין שהכיוון החדש הזה למגזר הפרטי יהיה אחד המניעים של השווקים המתעוררים בעשור הבא.
הסמינר המקוון שלך מציב את השאלה "האם הרווח והמטרה מסוכנים?" מה המסר שאתה מקווה להעביר?
אמנם יש המון דוגמאות בהן הרווח והתועלת החברתית מנוגדות, אך השתתפותי באבולוציה של מיקרו-מימון לימדה אותי את הכוח לבנות התערבות בעלת השפעה חברתית גבוהה על פלטפורמה מסחרית חזקה. כשזה קורה, הרחק מלהיות מסוכסך, הרווח הופך לשער שבאמצעותו יכולה ההשפעה החברתית לעבור מהקלות בלבד להפוך לפיתרון אמיתי.
לכל התערבות חברתית כדי לנצח את הבעיה בה היא מתמודדת, יש צורך בארבע תכונות: עליה לספק את הפיתרון הטוב ביותר הנגיש, במחיר הנמוך ביותר למשתמש הקצה האפשרי, לכל אלה הזקוקים לו, בזמן הקצר ביותר. ניתן להשיג זאת בצורה הטובה ביותר על ידי פתרונות מסחריים המניבים תשואה מעולה, מכיוון שהם מובילים ליצירת תעשיות חדשות. ותעשיות הן הדרך היחידה להבטיח, בו זמנית ובעקביות, עוד ארבעה מאפיינים עיקריים: הגעה למספר גדול מאוד של אנשים, לאורך דורות, עם התערבויות שהופכות להיות טובות יותר ויותר, וזולות וזולות יותר, לאורך זמן.
ראינו זאת במיקרו-מימון ועם טלפונים סלולריים, כדי לציין שתי דוגמאות דרמטיות. למעשה, אפשר לטעון כי הבעיות הגדולות באמת שעומדות בפני האנושות יתקשו לנצח ללא מעורבות גם של המגזר הפרטי.
אתה מזכיר כי "רבים מאמינים כי ערבוב רווח ותכלית הוא מתכון לאסון לטווח הארוך." מהם טיעוני המפתח של מבקרים אלה, ולמה אתה לא מסכים?
בבסיס פרשנות זו עומדת הדעה כי הרווחים הם תוצאה של מחירים גבוהים, ואם זה קשור להתערבויות שצריכות להגיע לעניים, שהם רוב האנושות, ככל שהמחיר גבוה יותר, כך ההשפעה החברתית נמוכה יותר. זה ברור וישיר ומשכנע. הבעיה היחידה היא שזה לא בסדר.
בעסקים אנו יודעים שתשואות כספיות הן התוצאה הסופית של ניהול שלושה רכיבים: דוח ההכנסה שלך (כמה אתה משלם פחות מה זה עלה לך), הנכסים שלך (עד כמה אתה יעיל להשתמש במלאי, במפעל ובציוד שלך), מבנה הון (היתרה בין חוב להון משלך). רק אחד מאלה מושפע מהמחיר. כך שאפשר בהחלט לשמור או להגדיל את הרווחיות בזמן שהמחירים יורדים. למעשה, זה קורה בעקביות במיקרו-מימון של אמריקה הלטינית.
מהם המפעלים החברתיים המעניינים ביותר - או פתרונות טובים חברתיים של חברות למטרות רווח - שאתה רואה כרגע?
כבר דיברנו על מיקרו-מימון, אז הרשו לי להזכיר דוגמאות נהדרות כמו קומפרטמוס בנקו במקסיקו, מבנקו בפרו, בנקאנסול בבוליביה, בנק רקיאט באינדונזיה, Farmacias Similares, גם במקסיקו, ומנילה מים בפיליפינים.
איזו עצה היית נותן לאנשי מקצוע השוקלים מסלול קריירה במיזם חברתי, או מחפשים לשלב טובות חברתיות בחברות או בארגונים שלהם?
הבעיות הגדולות והמרוקנות ביותר של האנושות בהחלט ראויות ליישום המיומנויות המקצועיות הטובות ביותר והמתקדמות ביותר, לא רק בתחומים כמו רפואה והנדסה, אלא גם בניהול - היכולת לגרום לדברים לקרות באמצעות גיוס הטובים ביותר של אנשים ומשאבים.
