Skip to main content

תודה, אבא: העצה האבהית הטובה ביותר שקיבלנו בחיים

הרב שניר גואטה - אבא שבשבמיים תודה רבה שיעור אגדה! (אַפּרִיל 2025)

הרב שניר גואטה - אבא שבשבמיים תודה רבה שיעור אגדה! (אַפּרִיל 2025)
Anonim

האבות שלנו נתנו לנו עצות רבות לאורך השנים: חבשו קסדה. תקבל ציונים טובים. אל תיסע מהר מדי. תשיג עבודה טובה.

ובעוד שעשינו (בעיקר) את העצות האלה, לאו דווקא החוכמה בולטת לנו. מה שאנחנו באמת זוכרים הם השיעורים הגדולים יותר - הדברים שאנחנו עדיין חושבים עליהם ומשתמשים בחיינו ובקריירות שלנו כיום. העצה שאולי גם האבות שלנו לא הבינו שהם נתנו לנו.

אז היום, ביום האב, אנו חולקים את העצות האלה עם האבות שלנו, וגם איתך. תודה, אבא, על כל מה שלימדת אותנו.

ניקי לורי, מנהלת קשרי חברות ושותפויות, ואביה, דיוויד לאורי

אלכס קוואולקוס, מייסד ומנכ"ל המנהל, ואביה, פאנוס קוואוקוס

ארין גרינוואלד, עורכת משנה, ואביה, מארק גרינוואלד

אבי לימד אותי הרבה שיעורים שהוא (אני מקווה) שהוא יודע עליהם: איך לכתוב, איך לחשוב על התמונה הגדולה יותר, איך לא לקחת את עצמי יותר מדי ברצינות. אבל מערכת שיעורים אחת הגיעה מעצמי בן ה -18 של אבי, והוא אפילו לא יודע שהוא נתן לי אותם.

מול השגרה, בואו ונמצא שמחות חדשות. כשאנחנו מרגישים שנשכחים, הבה נזכיר את צרכי האהבה. כשכל אחד מאיתנו מרגיש לבד, האם אנו יכולים להיות מספיק פתוחים לשתף. כשאנחנו לא מרגישים כלום, בואו ונצית מחדש את האהבה שלנו.

אמילי סיקרד, עורכת שותפה, ואביה, וולט סיקרד

העצות הטובות ביותר שאבי שיתף אי פעם נועדו כייעוץ לנהיגה כשעמדתי לקבל את הרישיון שלי: "תשאיר לעצמך תמיד בחוץ." בעוד אלה מילים נבונות להימנעות מהתנגשויות בכביש המהיר, הן גם עצות קריירה נהדרות - במיוחד בכלכלה זו.

אדריאן גרנצלה לארסן, עורך מנהל, ואביה, טום גרנצלה

בשנות העשרה שלי ובשנות העשרים המוקדמות שלי, כשניסיתי לנסות מגמות שונות במכללות, מסלולי קריירה, יעדים (ו - בואו נהיה כנים - חברים), מצאתי את עצמי לעיתים קרובות במסלולי שבילים שלא בהכרח התגלו כפי שקיוויתי. ובכל פעם שהייתי מתוסכל, אבי היה נותן לי את אותה עצה: "חשוב לא פחות להבין מה אתה לא רוצה כמו להבין מה אתה עושה." ואז, הוא היה מחייך והרגיע אותי, "תביני את זה."

קתרין מינשוב, מייסדת ומנכ"לית, ואביה, סטיבן ו. מינשוו

אבי הוא אחד האנשים הידידותיים והיוצאות ביותר שאני מכיר; אני זוכר שהייתי כל כך נבוכה כילד כשהוא הציג את עצמו באופן ספונטני לסועדים הסמוכים במסעדה על ידי שאל מה הזמינו ואיך הם אוהבים את זה.